הנוכל "דג" את האלמנה דרך מודעה שפירסם באינטרנט, הבטיח למכור לה מוצרים חשמליים במחיר מוזל ונעלם לאחר שהעבירה לו את הכסף במזומן. היום (שלישי), שבע שנים אחרי האירוע, בית המשפט גזר עליו 10 חודשי מאסר ותשלום פיצויים על סך 45 אלף שקלים, זאת לאחר שבע שנים בהם ניסה להתחמק מהדיונים המשפטיים בנושא.
היא הייתה אלמנה מבוגרת שעבדה שנים בניקיון וחלמה על עתיד כלכלי טוב יותר. פרסום באינטרנט הוביל אותה ואת בנה להיפגש עם אדם שהבטיח להם סקייטבורד, טלוויזיה, מזגן ועוד מוצרים במחיר משתלם. האיש אף הבטיח לעזור לבתה בהסדרת תעודת זהות ישראלית ולעזור לבנה במציאת שידוך. בסופו של דבר איבדו את כל חסכונותיהם, ורק בימים האחרונים, כמעט שבע שנים אחרי, קבע שופט בית המשפט השלום ברמלה, אייל כהן, כי מדובר בהונאה מתוחכמת שמחירה 10 חודשי מאסר ועשרות אלפי שקלים פיצוי.
הפרשה התחילה, כאשר המתלוננים פנו לנאשם בעקבות פרסום באינטרנט לרכישת סחורה. לאחר שנפגשו עמו במחסן בטירה וסיכמו על רכישת הסחורה, הם קבעו פגישה נוספת בעיר לוד למימוש העסקה. בפגישה זו, מסרו המתלוננים לנאשם מעטפה ובה 39,000 שקלים. הנאשם עזב את המקום באומרו למתלוננים בכזב כי הוא ישוב בעוד מספר דקות, ולאחר מכן ייסעו יחד למקום בו מצויה הסחורה – אך הוא נעלם עם הכסף ולא שב.
בפסק הדין, תיאר השופט כהן כיצד הנאשם רכש את אמונם של המתלוננים. האם, המתוארת כ"אינה צעירה לימים ואלמנה מזה שנים רבות", הייתה מובטלת שעבדה בעבר בניקיון. השופט ציין כי מעדותה ניכרו "פשטות, העדר תחכום ואף תמימות". היא ביקשה לרכוש את הסחורה לשם עשיית רווח כספי ממכירתה.
הנאשם לא הסתפק בהונאה הכספית בלבד. על פי גזר הדין, הוא אף הבטיח למתלוננת כי יסייע לבתה בקבלת תעודת זהות ישראלית, לאחר שנישאה לתושב ה"שטחים", ואף ביקש מהמתלוננת להביא עימה למפגש את תמונות ביתה לשם כך. כמו כן, רכש את אמונו של המתלונן ביחס ידידותי ואבהי, ואף שמע ממנו כי בדעתו לסייע לו להתחתן.
אדישות לסבל
כאשר הבינו השניים כי נפלו קורבן להונאה, פנו מיידית למשטרה. בית המשפט ציין כי בעת שהייתם בתחנת המשטרה, הנאשם התקשר אליהם ודחק בהם לעזוב את המקום. בהכרעת הדין, קבע השופט כי עדויות המתלוננים היו מהימנות והעדיף אותן על פני עדות הנאשם, שנמצא כי "כמעט ולא 'כשל' באמירת אמת וכי הגנתו הגנת בדים".
השופט כהן ציין כי במהלך עדותה הארוכה של המתלוננת ניכרו "כאבה ותסכולה הרב על כך שנתנה לשווא אמון בנאשם", וכן ייאושם הגדול של האם והבן בשל אובדן הכסף, "שמעולם לא הושב להם". המדובר בכספי חיסכון עליהם עמלה המתלוננת לשם שיפור עתידה. בגזר הדין, ציין השופט כהן כי הנאשם "גזל את כבשת הרש, בהכירו את פגיעותה של המתלוננת כאלמנה שאינה מיטיבה להשתכר". הוא הדגיש כי "הנאשם גרם למתלוננים בכלל ולמתלוננת בפרט נזק של ממש, תוך אדישות למידת הצער והסבל שתיגרם להם".
ההליך המשפטי נמשך זמן ארוך באופן חריג, בעיקר בשל אי-התייצבות הנאשם לדיונים רבים, לכאורה בשל סיבות רפואיות. השופט ציין כי "לאור שכיחות המקרים לא ניתן להשתחרר מן הרושם לפיו לא 'בער' בנאשם הרצון לקדם את ההליך". בנוסף לעשרת חודשי המאסר בפועל, גזר השופט כהן על הנאשם גם קנס בסך 2,000 שקלים ופיצוי למתלוננת בסך 45,000 שקלים.
