לקראת ועידת האו"ם על פתרון שתי המדינות, מתגברת המתיחות הדיפלומטית בין ארה"ב לבעלות בריתה האירופיות. מקורות במשרד החוץ הבריטי חשפו ל-Middle East Eye, כי וושינגטון מפעילה לחץ פרטי על בריטניה וצרפת שלא להכיר באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית בוועידה שתתקיים ב-17 ביוני בניו יורק.
הוועידה, שאותה יארחו צרפת וסעודיה במשותף, הפכה למוקד של משיכה ודחיקה דיפלומטיים. על פי התקשורת הצרפתית, צרפת מתכוונת להכיר באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית במהלך האירוע, ופועלת ללחץ על בריטניה להצטרף אליה. גורמים צרפתיים מעריכים שהממשלה הבריטית תומכת בתוכנית.
לחץ ערבי נגדי
אך בעוד וושינגטון מנסה להרתיע את בעלות בריתה, מדינות ערב דוחקות בכיוון ההפוך. בהתייעצויות שקיימו מדינות חברות באו"ם בסוף מאי, הקבוצה הערבית הבהירה שתמדוד את הצלחת הוועידה על פי הכרה של מדינות משמעותיות בפלסטין.
שר החוץ הבריטי דיוויד למי שומר על עמדה זהירה. בהצהרה מ-20 במאי הוא חזר על התמיכה הבריטית בפתרון שתי המדינות, אך התנגד להכרה חד-צדדית. מוקדם השנה הוא הצהיר שבריטניה תכיר במדינה פלסטינית רק "כשנדע שזה הולך לקרות וזה בטווח הראייה". עם זאת, בסוף אפריל הודה למי לראשונה שבריטניה נמצאת בדיונים עם צרפת וסעודיה בנושא.
"אין בסיס לגיטימי להתערבות אמריקנית"
כריס דויל, מנהל המועצה להבנה ערבית-בריטית, מתח ביקורת חריפה על הלחץ האמריקני. "אין בסיסים לגיטימיים לארה"ב להתערב בהחלטה ריבונית של בריטניה וצרפת להכיר במדינה אחרת", אמר. "הכרה צרפתית-בריטית תהיה הכרה בזכות הפלסטינית למדינה ולהיות שותפים שווים בכל משא ומתן עתידי עם ישראל".
דויל הוסיף כי "בהתבסס על התקדים עם הממשלה הבריטית הזו, התנגדות אמריקנית להכרה תשפיע יותר על בריטניה מאשר על צרפת", אך הדגיש את חוסר הצפיות של הנשיא טראמפ: "מה שבאמת חשוב זה מה הנשיא דונלד טראמפ עצמו חושב – ואיך הוא יגיב?"
פוטנציאל לשינוי היסטורי
אם צרפת ובריטניה יבחרו להמשיך במהלך, הן יהפכו למדינות ה-G7 הראשונות שיכירו במדינה פלסטינית. אלון פנקס, שייעץ לארבעה שרי חוץ ישראליים, הערך כי הדחיפה של הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון "רצינית ויש לה גיבוי של רוב האיחוד האירופי וסעודיה". המהלך עלול ליצור "רעידת אדמה פוליטית", כפי שציין פנקס, בהתחשב בכך ששתי המדינות הן בעלות ברית היסטוריות חשובות של ישראל.
הפנימי בבריטניה מתגבר. דויל מעריך כי ראש הממשלה קיר סטארמר "עומד בפני רמות משמעותיות של כעס בכל מפלגת הלייבור והציבור הבריטי". חברת הפרלמנט הלייבוריסטית אומה קומרן, חברה בוועדת החוץ, הזכירה כי "הממשלה הזו נבחרה על מצע שהבטיח להכיר בפלסטין כצעד לקראת שלום צודק ומתמשך".
