"תמונות יפואיות" הוא שמה של סדרת ספרים פרי עטו המופלא של מנחם תלמי, המבוססת על טוריו הקבועים שפורסמו ב"מעריב". דורות גדלו על הטורים ועל הסדרה, שהפכה גם לסרט קולנוע בשנה שעברה. תלמי כתב על "ג'מעת יפו", חבורת עבריינים קטנים המתנהלים בסמטאות יפו העתיקה. הדמויות שברא היו ציוריות ואותנטיות, מתנהלות בשולי החיים, בצד הלא נכון של החוק, בתוך קטטה אינסופית בין שוטרים לגנבים לשיכורים ולסתם יפואים.
עלילותיהם של גיבורי הספר מתוארות במכחול דק, צבעוני ותוסס. תלמי המציא שפה ייחודית וברא את החצר האחורית של ישראל השנייה והשלישית ביד אומן. שם, בין ג'בליה לכיכר השעון, בין השטח הגדול לחוף עלייה, בין "הקפה של היווני" ל"מדרכה של ג'מילי", מתקיימים חיים שבהם הגורלות תלויים בגודל האגרוף, קוטר האקדח ולהב הסכין. חברי הג'מעה של יפו לא היו כפופים לחוק כלשהו, למעט חוק הרחוב ובעלי הזרוע. לדמויות היו כינויים כמו "הקפיץ", "הטורקי", "הדוחף" ו"הזורק החוצה". ועדיין, למרות הסביבה האלימה וחסרת הרחמים, ניתן היה למצוא שם, בין הסמטאות והשורות, גם לא מעט חמלה, אנושיות, רגעים קטנים של רוך ויופי.
ממשלת ישראל של 2025, 40 שנה אחרי צאתו לאור של הספר האחרון בסדרה, מתנהלת באופן דומה. חוקי הג'ונגל, כל דאלים גבר, איש הישר בעיניו יעשה וכל המרבה לטנף, לגדף, לחרף ולבלף, הרי זה משובח. ההבדל הבולט בין אז להיום הוא שבקרב שרי הכנופיה שחטפה את המדינה קשה לזהות את רגעי החמלה, הרוך או האנושיות. הם נראים כעדר של מתים־מהלכים חסרי תכונות. הם רובוטים מתוכנתים, ממושמעים וצייתנים. יש להם מטרה והם לא יוותרו עליה.
הם לא יירגעו עד שלא תישאר כאן אבן על אבן. הם לא מתפרנסים מפשעים קטנים בסמטאות צדדיות, אלא מפשעים גדולים במסדרונות השלטון. הם לא עברייני שוליים, הם פושעי צמרת. הם לא יגבו פרוטקשן מהירקן והסנדלר בשכונה, אלא יעדיפו שלמונים מקטאר. הם לא ישברו בקבוק וינסו לתחוב אותו לתוך בטנו של עבריין אחר במהלך קטטת שיכורים. הם ימיתו את היריב בדרך מתוחכמת יותר, בלי להסתכל לו בעיניים. במקום בקבוק שבור, יש להם מכונת רעל. או שהם פשוט יחליפו את המנעול במשרדו, מאחורי גבו.
כוכבי העונה הנוכחית של הסדרה הם יריב "המנעולן" לוין. עד לא מזמן הוא היה מוכר לבאי השכונה בשם "הדחליל הרעיל", אבל פרשת החלפת המנעול בלשכת היועצת המשפטית לממשלה הדביקה לו את הכינוי החדש. בעורפו נושף ישראל "שערי הגיהינום" כ"ץ. אף אחד בשכונה לא האמין שהברנש האפרפר והפתטי הנ"ל יגיע אי פעם ללשכת שר הביטחון, אבל הוא הצליח להידחס לתוכה מתחת לרדאר, ואין שום סיכוי לחלץ אותו משם. ובכל זאת, כדי להוכיח את עצמו, הוא פיתח שיטה חדשה להתעללות ברמטכ"לים. מקורביו טוענים שזו שיטה שעוד תילמד באקדמיות הצבאיות ברחבי העולם. תפקידים מרכזיים נוספים שמורים לאיתמר "הופך הדוכנים" בן גביר, בצלאל "המאיים" סמוטריץ', אריה "הבוכה" דרעי, יצחק "לואי ויטון" גולדקנופף, משה "הקופאי" גפני ואחרים.
הרעיון המסדר של העלילה בגרסה הנוכחית של "תמונות יפואיות" הוא כאוס. אין חוקים, אין כללים, אין קווים אדומים, יש רק כאוס ועוד כאוס, כל המרבה הרי זה משובח, או מגוחך. מכיוון שכאוס ראוי לשמו מצריך סד"כ משמעותי של בריוני קשקשת ובטלני ביבים שאמורים ללבות את המהומה ולהקדיח ככל האפשר את הקדירה, אנחנו נחשפים גם לטיפוסים כמו דודי "הזורק החוצה" אמסלם, גדעון "צנון בגרון" סער, גלית "הצועקת" דיסטל, טלי "הצורחת" גוטליב ומאי "היורקת" גולן. כדי לפרנס עוד כמה סייעני אפסיים וזריזי רגליים, יש לנו את שלמה "המגדף" קרעי, מירי "יהלומים" רגב, עמיחי "פצצת אטום" אליהו, אורית "קודם כל חג שמח" סטרוק, יואב "המקשקש" קיש ואחרים.
מי מנהל את כל זה? ההוא שמעטים רשאים להגיד את שמו. מלך הג'ונגל, בורא המהומה, בן האנוש היחיד שהקב"ה בכבודו ובעצמו מתפלל בשמו, הלא הוא בנימין "ארנק ריק" נתניהו. בפמלייתו מכהנים גם יאיר "הגולה המדומה" נתניהו והגברת בכבודה ובעצמה, הרעיה המלכותית שאין מעליה כלום, שרה "פוטושופ" נתניהו. ההיררכיה שם קצת מוזרה. פעמים רבות הפמליה מנהלת את המנהל, אבל מי סופר. מדי פעם הוא מצליח לעשות משהו בכוחות עצמו, ואחר כך חוטף ("אמרתי לבעלי לא למנות את זמיר!").
התרגלנו. רק אירועי הימים האחרונים יכולים היו לייצר, בימים שבהם שלטה כאן שפיות כלשהי, אין־ספור משברי ענק. שר משפטים שמחליף מנעול בלשכתה של היועצת המשפטית; שר ביטחון שמשפיל רמטכ"ל; ראש ממשלה שנשאל מה היה הרגע המרגש ביותר עבורו במהלך המלחמה הנוראה שניטשת כאן שנתיים ועונה "המפגש עם רעייתי"; ראש ממשלה שנשאל על דבריו המצולמים והמוקלטים של שותפו הבכיר, שקורא לתלמידי ישיבה להמשיך להשתמט ולא לתרום "חלילה וחס", וטוען שהם לא נאמרו. גם אם בעוד שבועיים יתברר ששר המשפטים החליף באישון ליל את המנעולים באולם בו מתנהל משפט נתניהו, אף אחד לא ייפול מהכסא. מתרגלים.
מתוך הטור המלא שהתפרסם בסוף השבוע
