סקר חדש שנערך עבור "מעריב" מעלה כי מרבית הציבור בישראל חושש מפני פגיעה אפשרית במהלך נסיעות לאירופה, בשל התגברות התקריות האנטישמיות בעולם. לפי ממצאי הסקר, 61% מהנשאלים השיבו כי הם חוששים מפני פגיעה על רקע אנטישמי אם יטוסו למדינות באירופה. 31% השיבו כי אינם חוששים, ואילו 8% אמרו שאינם יודעים.
המדינות האדומות: איפה היו תקריות האנטישמיות בעולם?
בהמשך לגל הגואה של אנטישמיות ואיבה כלפי ישראלים מאז תחילת המלחמה בין ישראל לחמאס, התקופה שבין מאי לאוגוסט 2025 מסמנת שיא נוסף בתקריות אנטישמיות ואנטי־ישראליות ברחבי העולם. מדינות רבות דיווחו על עלייה במספר ובחומרת האירועים, החל מתקיפות פיזיות, דרך ונדליזם ועד ניסיונות הדרה והסתה באירועים ציבוריים. המגמה ניכרת בעיקר באירופה, בצפון אמריקה ובאוסטרליה. להלן תמונת מצב עולמית עדכנית.
בארצות הברית, נרצחו בחודש מאי אנשי צוות משגרירות ישראל. האירוע נחקר כמתקפה אנטישמית לכל דבר. על פי נתונים קודמים של הליגה נגד השמצה (ADL), בשנת 2023 נרשמו בארה"ב 8,873 תקריות אנטישמיות, עלייה של 140% לעומת השנה שקדמה לה, והמגמה החריפה ב־2024 ו־2025, במיוחד בקמפוסים אקדמיים כמו אוניברסיטת קולומביה. בניו יורק לבדה דווחו 325 תלונות על פשעי שנאה ב־2023, עלייה חדה מהשנה שקדמה לה.
בקנדה, דווח על עלייה של 670% בתקריות אנטישמיות במהלך 2024, כשגם בשנת 2025 המגמה לא נבלמה. בין הדיווחים: ניסיונות הצתה של מוסדות יהודיים, ירי לעבר בתי ספר וחשיפת מזימות פיגוע מצד פעילים איסלאמיסטיים. בקמפוסים ברחבי המדינה נרשמו הפגנות סוערות עם קריאות אנטי־ישראליות בוטות, ותחושת אי־ביטחון התפשטה בקרב סטודנטים יהודים.
באוסטרליה דווח על יותר מ־600 תקריות מאז אוקטובר 2023, עם עלייה של 738% לעומת התקופה המקבילה ב־2022. בשנת 2024 לבדה נרשמה עלייה של 320% בכלל התקריות ו־260% בתקריות פיזיות. ביולי 2025 תועדו מספר אירועים חמורים, ביניהם ניסיון הצתה של בית כנסת במלבורן ותקיפה של מסעדה ישראלית (“המזנון”) שהפכה למוקד להפגנות חוזרות ונשנות. המצב החריף עד כדי הקמת צוות ממשלתי ייעודי למאבק בשנאה במדינת ויקטוריה.
בבריטניה נרשמו הפגנות אנטי־ישראליות ענקיות ביולי 2025, בהן השתתף גם חבר הפרלמנט לשעבר ג'רמי קורבין. באחת מהן, שכונתה “הצעדה הלאומית למען פלסטין”, נצפו קריאות אנטי־ציוניות בוטות ודגלי חמאס. באותו חודש דווח על כתובות גרפיטי אנטישמיות באתרי פנאי בלונדון, כולל איומי פצצה נגד מוסדות חינוך יהודיים. על פי נתוני CST, ב־2023 דווחו 4,103 תקריות אנטישמיות בבריטניה – עלייה של מאות אחוזים לעומת השנה שקדמה לה – והמגמה נמשכה גם במחצית הראשונה של 2025.
בצרפת דווח ברבעון הראשון של 2024 על עלייה של 300% בתקריות אנטישמיות. לפי הערכות, המגמה נמשכה גם בחודשים מאי–אוגוסט 2025, אף שבשלב זה לא דווחו אירועים ממוקדים. המצב בצרפת מורכב במיוחד: לצד תקיפות פיזיות רבות והסרת מזוזות מבתי מגורים, נרשמו התבטאויות פומביות, כולל מצד הנשיא מקרון, שלטענת גורמים יהודיים מעניקות לגיטימציה לרטוריקה אנטישמית מהשמאל הקיצוני.
בספרד, ביולי 2025 דווח על תקרית חמורה בנמל התעופה של ברצלונה, כשכ־50 ילדים יהודים מצרפת הורדו ממטוס של חברת Vueling לאחר ששרו שירים בעברית. על פי הדיווחים, אחד מאנשי הצוות טען כי “ישראל היא מדינת טרור”. האירוע עורר סערה בזירה הדיפלומטית ותואר על ידי רבים כאירוע אנטישמי מובהק. ספרד הוכתרה כבר ב־2024 כאחת ממובילות מדדי האנטישמיות באירופה, לצדה של אירלנד, עם שיעור גבוה במיוחד של ביטויים אנטי־ישראליים ברמה הממסדית והציבורית.
בבלגיה, ביולי 2025 נרשמו כמה תקריות חריגות על רקע אנטי־ישראלי. בין היתר דווח על ניסיונות להחרים הופעה של הזמר הצרפתי־ישראלי אמיר חדד ועל מעצר של שלושה חיילי צה”ל משוחררים בפסטיבל מוזיקה בהאשמות של “פשעי מלחמה”. האירועים נתפסו בעיני רבים כביטוי להחמרה ביחס הציבורי לישראלים ויהודים במדינה.
בשוויץ דווח ביולי על תקרית חמורה בלוצרן, שם גבר ממוצא ערבי איים בסכין על קבוצה של תלמידי ישיבה חרדים – חלקם ישראלים – סמוך לתחנת רכבת. הקהילה היהודית דיווחה על עלייה כללית באירועים אנטישמיים ברחבי המדינה, במיוחד על רקע המחאות הקשורות למלחמה בישראל.
הדיווחים מיוון כוללים התרעה רשמית של מועצת הקהילות היהודיות (KIS) על עלייה חדה בתקריות אנטישמיות מאז תחילת הקיץ. בין האירועים שבלטו: תקיפת מאמן נבחרת ישראל בכדורגל, רן בן־שמעון, באתונה; ובמקרה נוסף, תייר ישראלי הותקף באי יווני כאשר התוקף צעק לעברו “אני חמאס”.
בגרמניה, לא דווחו תקריות נקודתיות חמורות במועדים המדויקים של מאי–אוגוסט, אך המגמה הכללית ברורה וחד־משמעית: האנטישמיות נמצאת במגמת עלייה חדה ומתמשכת. על פי נתוני ארגון RIAS, מספר התקריות האנטישמיות כמעט הוכפל בשנת 2024, ובברלין לבדה דווחו 1,383 מקרים במחצית הראשונה של השנה. ב־6 ביוני 2025 אף התייחס קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, לבעיה באופן פומבי, כשהוא קושר את העלייה בתקריות למאפיינים תרבותיים שמיובאים, לדבריו, על ידי מהגרים. הצהרה זו עוררה סערה אך גם שיקפה את עוצמת הלחץ הציבורי סביב הנושא.
בפינלנד, לא דווחו תקריות אלימות בתקופה הספציפית, אך דו"ח שהוצג לפרלמנט הפיני בתחילת 2025 שופך אור על תמונת מצב מדאיגה: 83% מהיהודים במדינה דיווחו על חוויות אנטישמיות, בעיקר בהקשרים של שיח ציבורי, רשתות חברתיות וסביבה אקדמית. עוד עלה מהדוח כי 70% מהיהודים בפינלנד חוששים מהטרדות מילוליות או פיזיות, וכי רק מיעוט קטן מהם פונה לרשויות החוק בעת הצורך. הדוח מתאר מגמה שקטה יותר, אך מתסכלת ומתפשטת, של אנטישמיות יומיומית בלתי מדווחת – תופעה שהולכת ותופסת מקום בשיח הפנימי במדינה.
נתונים ממדינות נוספות, ובהן הולנד, אוסטריה, ברזיל, רוסיה, אירלנד וארגנטינה, מצביעים גם הם על מגמות מדאיגות. כך, למשל, בברזיל דווח על יותר מ־1,700 תקריות אנטישמיות ב־2023 – זינוק של 961% לעומת השנה שקדמה לה – ומקורות בקהילות היהודיות דיווחו על המשך העלייה גם ב־2025.
הסקר נערך על ידי מכון לזר מחקרים, בראשות ד"ר מנחם לזר, בשיתוף פאנל הסקרים Panel4All. הוא התקיים בין התאריכים 30 ל־31 ביולי 2025, וכלל 511 משתתפים – מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית עומדת על 4.4%.
