"צה"ל נדרש לחזור ליסודות בהיבטי נהלים, כוננויות, אימונים ותהליכי תכנון ובניין כוח, תוך התייחסות דיפרנציאלית ביחס לזירות השונות ולאופיין. אנו נדרשים לחזק את צה"ל ולהגדילו תוך הקמה של מסגרות חדשות וחיזוק של מסגרות קיימות. כל זאת צריך להתבסס על לקחי המלחמה לצד ראייה צופה פני עתיד – אופרטיבית וטכנולוגית", כך אמר אתמול (שני) בשעות הערב הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר, בתום הערכת המצב המטכ"לית השנייה שנערכה לאחרונה.
"עלינו להמשיך לחנך גם את החומר – מלאים, פלטפורמות ואמצעים. ובעיקר את הרוח והחוסן של האנשים, שהם מרכז העשייה ותשומת הלב שלנו", הוסיף.
צה"ל אומנם נערך להוציא לפועל את החלטת הקבינט להשתלט על העיר עזה. אבל זאת לא הבעיה היחידה של צה"ל, והאמת – ייתכן כי פוטנציאל ההידרדרות האזורית עדיין עומד בפתח.
רק שלשום קיים צה"ל תרגיל פתע לבחון את ההערכות שלו למתקפת פתע רב זירתית. ישראל חוללה בשנה ועשרה חודשים שורה של מהלכים דרמטיים ששינו את פני המזרח התיכון, אבל כרגע המזרח התיכון נמצא בזמן התעצבות. בלבנון – חיזבאללה נדחק לקיר. אל-ג'ולאני סגר את נתיבי ההברחות מסוריה לבקעה בלבנון. ממשלת לבנון פועלת כרגע לפרק את חיזבאללה מנשקו. ומעל הכול – בלבנון יש 1.6 מיליון תושבי הדרום שהפכו לפליטים בארצם, והם יושבים על חיזבאללה ודורשים הסברים וסיוע בשיקום.
חיזבאללה הבין שהוא צריך ליצור מהלך שיחזיר לו כל פיסה של מעמד בתוך לבנון. הפטרון שלו, איראן, לא נמצא במצב טוב יותר – ההנהגה האיראנית מתקשה לתת הסברים לאזרחים האיראנים כיצד היא ספגה תבוסה צבאית, וכל התפיסה הצבאית שלה שנבנתה במשך שלושה עשורים קרסה תוך 12 ימים.
בישראל הבינו כי המילה האחרונה בסוגיית הלחימה מול איראן וחיזבאללה לא נאמרה, ולכן בצה"ל פועלים בכמה דרכים כדי לצמצם יכולות של הצד השני, למשל ביצוע סיכולים ומעצרים של פעילי חיזבאללה וטרור בלבנון ובסוריה. לצד זה, צה"ל יוצא אחת לכמה ימים להשמדה של תשתיות ואמצעי לחימה בלבנון ובסוריה. במקביל, צה"ל והמוסד פוקחים עיניים על הנעשה במרחבי ציר השיעי האיראני מתימן, דרך איראן, עיראק, סוריה ולבנון. אחרי שבעה באוקטובר, אף אחד במודיעין לא לוקח שום דבר כמובן מאליו.
אבל צריכים להסתכל רגע פנימה לדיון שהתקיים אתמול, לצד חלק מהדברים שהעלה הצבא לקראת ובמהלך ישיבת הקבינט בסוף השבוע. צה"ל הבין כי הוא חייב לחזור לסוג של ניהול שגרה צבאית, שתהיה מנותקת ככל שניתן מהלחימה בעזה. כלומר, לצד הלחימה בעזה צה"ל חייב לחזור לסדרת אימונים, להקצות משאבים לחיזוק הגבול המזרחי ולחיזוק הגבול עם לבנון וסוריה. צה"ל גם צריך לבנות מחדש מסגרות לגייס יותר לוחמים, להכשיר יותר מפקדים, למלא מחסנים ולשקם את הכלים.
כרגע מצבו של צה"ל הוא כמו של פצוע שעבר טראומה קשה. הוא נאבק באופן מעורר השראה בפציעה ובפצעי הטראומה, ועכשיו הוא עומד לפני המעבר למחלקת השיקום כדי לצאת מחדש חזק ובריא.
ועוד דבר קטן בעניין – ככל שהשיקום וההחלמה יהיו מהירים וטובים יותר, כך הם יקטינו את טווח הערעור והמחשבה אצל האיראנים ובלבנון לנסות ולאתגר את ישראל בשינוי הנרטיב על איך הסתיימה המלחמה.
