"החל מ-1.6.2020 המקטע בין הרחובות קלישר לרוטשילד יהפוך למדרחוב במטרה להרחיב את מרחב הולכי הרגל ורוכבי האופניים בסביבת אלנבי וכן להרחיב את שטח העסקים. הרחוב יהיה פתוח לכניסת רכבים לפריקה וטעינה בלבד בין השעות 09:00-15:00. תותר נסיעה בצירים חוצים"
חמש שנים (וטיפה) לאחר "החלטת המדרחובים", יכולה עיריית תל אביב לסמן V ענקי שקודקודו האחד בשדרות רוטשילד, ושני קצוותיו אכן מגיעים לקלישר, וממשיכים בטבעיות לגרונזברג, ולמדרחוב ההיסטורי. באמצע, נולד מחדש רחוב נחלת בנימין (ולמעשה, מקטע בלבד, לא יותר מ-400 מטרים, ותוך הבנה שהרחוב ממשיך דרומה כמובן), ונולדה מחדש עיר.
ההחלטה ההיא לא הייתה בלעדית לנחלה, וכללה לא פחות מ-11 מקטעים דומים ברחבי העיר, אבל אף אחד מהם לא יצר תופעה כזאת, וגם רון חולדאי לא חלם לחלום על מה שיהיה, ומה שנהיה. "יצירת המדרחובים בעיר היא חלק מתפיסת עולם כוללת ששמה במרכז את הולכי הרגל, רוכבי הכלים האישיים ומשתמשי התחבורה הציבורית", חזה במדויק, וכמובן לא ידע להעריך עד כמה.
