ישראל צריכה להיזהר שלא להיות מעורבת בוויכוח הפנימי בארה"ב בסוגית הסכם הגרעין. ממשל טראמפ לא יהיה סלחן לנסיונות ישראל להכשיל את ההסכם המתגבש עם טהראן. הדיווחים על כך שהדחתו של היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב מייקל וולץ קשורה גם לתיאומים שהוא ערך מול גורמים בממשלת ישראל ביחס לתקיפה אפשרית באיראן מטרידים ביותר.
ברור כי נתניהו מזהה מבחינתו "הזדמנות היסטורית" לאור חולשתה של טהראן לתקוף את מתקניה הגרעיניים. אבל, בניגוד לדעתו של נתניהו, נדמה כי הנשיא טראמפ מעוניין לתת סיכוי לאפשרות להגיע להסכם עם איראן בסוגית הגרעין בטרם נבחנות האופציות הצבאיות.
הנסיון המסתמן של ממשלת ישראל להשפיע מבפנים על עמדת הממשל בנושא באמצעות וולץ, שידוע בקו הניצי שלו ביחס לאיראן, מכניס הלכה למעשה את ישראל ללב הוויכוח בממשל בין הגורמים הניציים המבקשים לתקוף באיראן לבין אותם גורמים "בדלניים" שמבקשים לקדם פתרון בדרכי שלום מול איראן ולהימנע ממלחמה.
אם ישראל תמשיך במאמציה בסוגיה זו באמצעות הפעלת "ידידים" בקונגרס או הצגות הערכות שונות, התומכות בתקיפה, היא עלולה למצוא את עצמה במצב קשה מול הבית הלבן. כן, גם אם ההערכות הן, למשל, שתקיפה תוביל לנורמליזציה עם סעודיה, כאשר ברור שזו תתנגד לכל תקיפה צבאית באיראן.
יחסו של טראמפ לנשיא אוקראינה זלנסקי אמור להיות "נורת אזהרה" לנתניהו ואנשיו. הם לא רוצים להיות באותו מקום. לטראמפ חסר העכבות לא תהיה בעיה לשים את ישראל שם, במידה והוא יעריך שישראל פועלת בניגוד מוחלט למדיניותו בסוגיה האיראנית.
ישראל צריכה לנסות ולסייע לממשל להגיע להסכם "טוב" עם איראן, שמרחיק אותה משמעותית מהיכולת להשיג נשק גרעיני. במידה והמו"מ יתמוטט, אזי ישראל תוכל לחזור ולקדם את התוכניות הקינטיות מול איראן ביחד עם ארה"ב. עד אז, כדאי להתכתב עם הממשל ולא לצאת כנגדו, בוודאי שלא בפומבי אבל גם לא לעבוד נגדו מאחורי הקלעים.
הכותב הוא חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון
