ללייזר ליירוט כטב"מים ורקטות יש סיכוי גדול להפוך גם כן ללהיט מכירות ענק, מעבר לתרומה הישירה שלו לביטחון ישראל, ביירוט איומים על המדינה. לא סתם חשף כעת משרד הביטחון את השימוש במערכות האלה במלחמת חרבות ברזל, כאשר נאט"ו נערכת לאשר העלאת ההוצאה הביטחונית של חברות הברית ל-5% מהתל"ג, מה שיוביל בשנים הבאות לרכש ביטחוני ב-800 מיליארד יורו.
לצד מגן אור שמצוידת בתותח לייזר של אלביט, פיתחה רפאל גם מערכת לייזר פשוטה יותר, המכונה להב ברזל. למגן אור עוצמה של 100 קילוואט והיא יירטה בניסויים רקטות מטווח של 10 ק"מ. גרסה מבצעית שלה תימסר לצה"ל בסוף השנה. ללהב ברזל שעברה טבילת אש מבצעית במלחמה יש עוצמה של 30 קילוואט, מה שהופך אותה לקטנה וזולה יותר, שקל יותר לספק לה חשמל לפעילותה. רפאל ופלסן כבר הציגו גרסה ניידת של המערכת, על גבי רכב הסנדקאט של פלסן, שיכול להעביר במהירות את הלייזר מנקודה לנקודה ואף מזירה לזירה.
הסרטונים ששחרר משרד הביטחון הראו שגם עם 30 קילוואט לא מתקשה להב ברזל ליירט כטב"מים של חיזבאללה. אין כאן השמדה בנוסח מלחמת הכוכבים: לייזר פוגע בכנף הכטב"מים, שלאחר כמה שניות רצופות של חימום, נחתכת לשניים, והוא מתרסק. בזמן בכל שבוע משגרות רוסיה ואוקראינה מאות כטב"מי נפץ זו על זו, ומיירטות רק את חלקם בעלויות גבוהות בהרבה, הלייזר הישראלי הוא לא רק פתרון יירוט מוכח, אלא גם הרבה יותר יעיל כלכלית: עלות של כמה דולרים ליירוט, מחיר החשמל שנצרך, במקום מאות אלפי דולרים לעתים כאשר נעשה שימוש בטיל אוויר אוויר.
