למרות שיפן מדורגת עשירית בעולם בייצור אורז (10.36 מיליון טון בשנה), אספקת האורז המקומית נפגעה משמעותית. יבול 2023, שהושפע מטמפרטורות קיצוניות, גרע מהאיכות והכמות של הגרגרים.
כתוצאה מכך גבר השימוש באורז מלא כדי לייצר אורז לבן, מה שהגביר את הלחץ על המאגרים. במקביל, הביקוש המריא בעקבות התאוששות תחום המסעדנות, שיבת התיירים הזרים ושיא במספר התושבים החדשים – רבים מהם מגיעים ממדינות בעלות תלות גבוהה באורז.
פרדוקסלית, בעוד שמחירי מוצרים רבים הושפעו מהאינפלציה, מחירי האורז דווקא נותרו יציבים, והפכו לאופציה מועדפת לצרכנים. יציבות זו עודדה רכישות מוגברות ואגירת מלאים ביתיים, במיוחד לאחר התרעת רעידת האדמה על קו השבר ננקאי באוגוסט האחרון. כתוצאה מכך נרשמו מחסורים נקודתיים ועליות מחירים חדות – בשוק כה רגיש, שבו שינוי זעיר של 2.7% בתפוקה (המקביל ל-4 גרם לאדם ביום) עלול לערער את כל שרשרת האספקה.
המורכבות של שרשרת האספקה תרמה גם היא להחרפת המשבר: אף שרוב החקלאים ממשיכים לשווק את תוצרתם דרך המערכת המסורתית של קואופרטיב JA, המזוהה עם השלטון, נתח הולך וגדל מהמכירות מתבצע בערוצים עצמאיים. גיוון זה מקשה על מעקב אחר מלאים ועל שליטה במחירים – כפי שהודה מסאיוּקי קאנאמורי, בכיר באיגוד הקואופרטיבים הארצי.
"המחסור הנוכחי היה בלתי צפוי", אמר קאנאמורי לעיתונאים. "בדיעבד, זה תפס אותנו בהפתעה – אנחנו פשוט לא מבינים איך זה קרה". דבריו ממחישים כי גם אחד התחומים המפוקחים ביותר ביפן לא הצליח להיערך להשפעות המצטברות של שינוי האקלים, ההתאוששות מהקורונה, שינויי הרגלי הצריכה והביקוש ההולך וגובר מצד אזרחים זרים.
