ההחלטה של איראן להשיב בשלילה להצעה האמריקנית בסוגית הגרעין לאחר ארבעה סבבי מו"מ בין הצדדים לא היתה מפתיעה בהתחשב בעובדה שזו דורשת מאיראן להקפיא את העשרה במתקניה הגרעיניים וככל הנראה לא הכירה בזכותה של איראן להעשיר על אדמתה. בנוסף נראה שגם הסרת הסנקציות במסגרת ההצעה הינה מותנת אל מול צעדי איראן ואיננה "אוטומטית".
למרות חולשתה (ואולי בגללה), איראן בהובלת המנהיג העליון איתולה ח'אמנהאי, הציגה כקו אדום את זכותה של איראן להעשיר אורניום באדמת איראן והיא עודנה דורשת שהממשל האמריקני יסיר את הסנקציות עליה – בתמורה להקלות מסוימות שטהראן תשית על תוכניתה הגרעינית.
לכאורה, ולאור איומי הנשיא טראמפ, התשובה השלילית המסתמנת של איראן להצעה האמריקנית ("מוטב לאיראנים לקבל את ההצעה"), מגבירה את הסבירות לתקיפה צבאית על אתריה הגרעיניים של איראן בידי ישראל או ארה"ב. אולם סביר שלמרות תשובה שלילית זו, הרצון של הצדדים בהמשך המו"מ יובל אותם ואת המתווכות בהובלת עומאן לסבבי מו"מ נוספים בנסיון להתגבר על הפערים ביניהם.
זאת ועוד, בחינה של פרטי ההצעה אל מול "הקו האדום" של איראן מלמדת כי הצדדים לא רחוקים מהגעה ל"עמק השווה" בסוגית ההעשרה שכן נראה שארה"ב, בניגוד להצהרותיה, מוכנה לקבל סוג של העשרה על אדמת איראן. עובדה זו לא מבטיחה הסכם אבל יחד עם חוסר הרצון של הצדדים להתדרדר להסלמה צבאית ביניהם, יתקיימו ככה"נ סבבי מו"מ נוספים בין איראן וארה"ב בנסיון למציאות פתרון מדיני לבעיית הגרעין.
ועדיין, חשוב לזכור כי המו"מ מתנהל תחת מגבלת זמן לאור ההבנה שאם הצדדים לא יגיעו להסכם, מדינות ה-E3 יובילו מהלך להחזרת הסנקציות על איראן (מהלך ה-סנאפבק) באופן שיאלץ את איראן לתאת מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ולעלייה משמעותית בסבירות להסלמה בין ארה"ב ואיראן.
ולכן, התשובה השלילית המסתמנת של איראן היא איננה "סתימת הגולל" על התהליך המדיני בין איראן לארה"ב, מה גם פרטי ההצעה האמריקנית מלמדים כי הצדדים לא רחוקים מהגעה לפשרה בסוגית ההעשרה באיראן. הסלמה בין הצדדים עודנה אפשרית בעיקר לאור לוקח הזמנים הצפוף להגעה להסכם אבל למרות התשובה האיראנית השלילית המסתמנת היא איננה ברירת המחדל של הצדדים.
ממשלת ישראל, שמבקשת למנוע הסכם בין הצדדים שלא כולל פירוקה מלא של תשתיות העשרה באיראן, צריכה להיות מוטרדת למרות התשובה השלילית האיראנית. הצדדים עוד יכולים להגיע להסכם שיאפשר לאיראן העשרה על אדמתה.
הכותב הוא חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון.
