לא משנה כמה השמאל יחזור על המנטרה: לא יתכן הסדר מדיני

מלחמת האזרחים כבר כאן. עוד אין יריות, אבל מי שקורא למי שקיבלו צווי 8 לסרב להתגייס, בוודאי כבר מוכן, בעיניי, ללכת את כל הדרך לשם. אהוד ברק קורא ל”מרי אזרחי” – ואני מנחש שיש לא מעט אנשים שיהיו מוכנים גם להשתמש בנשק. אינני יודע איך בדיוק זה יקרה, אולם הנכונות קיימת.

אני מקשיב לקולות העולים מכיכר הבימה, המקום הנפלא הזה, שפעם הייתי מגיע אליו כדי להיכנס לתיאטרון הבימה או להיכל התרבות, או סתם לשבת בגינה שאותה, בין השאר, עיצב הפסל דני קרוון – ואני מבין שהפור כבר נפל. יש רבים, כנראה, שמוכנים “לשרוף את המועדון” אם דעתם לא תתקבל.

הנאצות נגד ראש הממשלה, זה שנבחר כחוק בקלפי, גורמות לי בחילה. העילות מתחלפות חדשות לבקרים, אבל המסר נשאר אותו המסר. הסיסמאות על השלטים מחריפות מעת לעת, על פי עצתם של אסטרטגים להנדסת תודעה, אולם המנגינה היא אותה המנגינה. כרגע, חזר הפזמון המוכר עוד מימי אוסלו הארורים, המדבר על “הסדר מדיני”. כל עימות צבאי מסתיים בהסדר מדיני, מספרים לנו גנרלים כושלים. את השקר הזה מהדהדים עתה באולפנים “חוקרים”, המפוּצצים בתקציבי עתק.

ודוק: מלחמת העולם השנייה לא הסתיימה בהסכמים מדיניים. לא הנאצים ולא היפנים זכו לפריבילגיה הזאת. גם מלחמת העצמאות שלנו לא הסתיימה כך. צה”ל נשאר במקומו – והערבים נשארו במחנות הפליטים. וגם את מלחמת ששת הימים לא סיימנו, כידוע, ב”הסדר מדיני”. צה”ל הגיע עד לנהר הירדן, ושם הוא ניצב עד עצם היום הזה. רמת הגולן סופחה, רשמית, למדינת ישראל, בלי “הסדר מדיני”.

אבל מה שמדאיג אותי עוד יותר הוא העובדה שמפיצי השקרים הללו, רבים מהם מפוטמים בפנסיות שמנמנות, הם אלה שהובילו לטירוף הקונספטואלי שהוליד את הטבח בשבעה באוקטובר. יש אמת אחת, ואין לברוח ממנה: עם הערבים לעולם לא יהיה “הסדר מדיני”. ניסינו זאת כמה פעמים. הסכמי אוסלו הנואלים הולידו רק נהרות של דם.

הסיסמה הנלעגת “שטחים תמורת שלום”, שהפיצו רודפי האשליות למיניהם במחנה השמאל, לא הייתה מטופשת ממנה. “המתנחלים” בעוטף עזה שילמו את מחיר השקר הזה. הערבים רוצים הכל: מן הנהר ועד הים. הם אומרים את זה – וצריך להאמין להם. חיזבאללה ביקש לכבוש את הגליל. בדרום, חמאס ניסה להגיע לאשקלון וגם צפונה משם.

המלחמה נגד חמאס איננה מלחמת ברירה. היא מלחמת אין ברירה. יש לנצח בה. קיומנו תלוי בכך. “הסדר מדיני” פירושו כניעה – וקץ הפרויקט הציוני. יכול להיות שבזה רוצים הקולות העולים מהצמתים. אני רק יודע שאם לא תהיה התעשתות, כולנו נרד למצולות. כשיש חורים בספינה, אין ניצולים.