הרמטכ״ל מעצבן אותם מאוד, ועוד מעט העצבים והתדרוכים נגדו יעלו קומה. כן, זה הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר שהם מינו בעצמם רק לפני שלשה חודשים. הוא עולה להם על העצבים ויש כבר ביניהם המדברים כי שגו במינוי, שטוענים ש"משהו קרה לו" ויש הקוראים גם לפטרו.
הוא מעצבן אותם כי הוא לא מבין רמזים וקריצות ועיגולי פינות בנושאי ליבה בביטחון הלאומי. הוא מרגיז אותם כי הוא מעדיף את ביטחון המדינה ואת שלמות הצבא על פני שלמות הקואליציה. הוא מעצבן אותם עם עמדתו לגיוס החרדים ועם הצווים שהוציא כנאמן לחוק. הרמטכ"ל מעצבן אותם עם הבנתו לגבי "העיר ההומניטרית" בעזה שיהפוך לפיגוע הסברתי, רפואי ומשפטי.
הרמטכ"ל מעצבן אותם שהוא מביע את עמדת צה"ל בפומבי ולא מסתתר מאחורי "גורם צבאי בכיר". רא"ל אייל זמיר מעצבן אותם כי הוא מדבר בנחישות ותקיפות מקצועית בקבינט ובממשלה. כי הוא לא זורם עם ההזיות, הקפריזות והרעיונות של כיבוש, גירוש והתיישבות. הוא מרתיח את חלקם בכך שהוא לא מרפה בעניין הצורך הדחוף להשבת החטופים והגעה לעסקה.
הוא מרתיח אותם כשהוא עונה להשמצות ולשקרים שלהם בתוך הישיבה בממשלה ובקבינט ואם צריך גם בפומבי. לא עוד "ילד כאפות", ולא מוכן שישקרו וישמיצו את המפקדים והלוחמים. עכשיו, הם דנים בממשלה בהצעת חוק של סיעת בן גביר לפיה הרמטכ"ל, ראש שב"כ, מפכ"ל – יהיו "משרות אמון", שזהו שם הנרדף למינויים פוליטיים. כך, אם יעבור החוק, יוכלו למנות לעצמם רמטכ"ל פוליטי ולהכתיב לו את מי לקדם ואת מי להכניס לשרות קבע או לשחרר ממילואים.
אני רוצה שתדעו רק דבר אחד. ככל שהם יתקפו את רא"ל אייל זמיר יותר ויותר – כך עליכם לדעת ולהבין שיש לנו ולילדנו רמטכ"ל מקצועי, ישר וממלכתי שמחויב אך ורק לביטחון ישראל, לאזרחי ישראל ולחייליו.
