מנהיגי וראשי העדה הדרוזית בישראל התקבצו אתמול בבוקר יחדיו בכנס "הדרוזים וביטחון ישראל – ברית דמים הלכה למעשה" של המכון לחקר החברה והתרבות הדרוזית במכללה האקדמית גליל מערבי. האירוע נערך בצל העימותים וגילויי הטבח הקשים כנגד העדה הדרוזית מסביב לדמשק, ובהשתתפות ראשי העדה הדרוזית בישראל, אנשי ביטחון ועשרות חוקרים מהמכללה ומחוצה לה. בין המשתתפים: המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל השיח מואפק טריף, השגריר רדא מנצור, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד, ראש מנהל אוכלוסיות באכ"א לשעבר אל"מ (מיל') וג'די סרחאן, ראש החטיבה ללימודי מזרח תיכון פרופ' רונן יצחק, סגנית ראש המכון האקדמי לחקר החברה והתרבות הדרוזית ד"ר ג'נאן פראג'-פלאח, ועוד.
במהלך הכנס התקיים מושב סוער שעסק בהשלכותיו של חוק הלאום ותחושת השייכות של בני העדה הדרוזית, שרבים מהם חשים אכזבה נוכח הסירוב לביטול החוק. עו"ד איאד פראג', היועץ המשפטי של המועצה הדתית הדרוזית העליונה טען כי מדובר בחוק מסוכן שאינו דקלרטיבי בלבד. בשנה הראשונה לאחר חקיקת החוק היו 12 פסקי דין בבתי משפט שהשתמשו בחוק הלאום. השופט דרורי בבית המשפט המחוזי בירושלים השתמש בחוק בכל פעם שהתאים לו נגד פלסטינים, נגד מיעוטים, ונגד אנשים שאין להם אפשרות לערער לעליון.
"ביום שחוקק החוק אמר לי מוחמד ברכה: "מגיע לכם, אמרנו לכם במשך 40 שנה שהם יתהפכו עליכם והנה החזירו אתכם אחורה". איך אשלח את הבן שלי לצבא עם חוק לאום שאומר שמדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי בלבד. כשאני הגנתי על המדינה זו הייתה המולדת שלי אבל חוק הלאום לקח לי את זה. על מה אנחנו מגינים היום?
החוק הזה הוא סכנה לדרוזים יותר מכל דבר אחר. הוא מסכן את עתיד הבנים שלנו. אין לי בעיה עם תפילין, עם ההמנון ועוד, מלבד דבר אחד – "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי" לרבות מי שחל עליו חוק גיוס חובה. אז תבטלו את החוק! אני לא מוכן להיות שכיר חרב במדינה שלי".
יו"ר התנועה הדרוזית-הציונית ולשעבר ראש מועצת דליית אל כרמל, כרמל נסר אל-דין, מתח ביקורת חריפה וציין כי "מדובר בחוק חולני, מי שחשב עליו עיניו לא בראשו כלל. כעדה דרוזית, אין לנו בעיה עם מדינת ישראל כמדינה יהודית, אבל ההתניה הראשונית שחייבת להיות היא שזו תהיה מדינה דמוקרטית. כראש מועצה בעבר, תמיד דיברתי לא על "שוויון" משום שזו מילה כוללנית – אלא על צורך. עלינו לשאול מהם הצרכים של האזרחים כאן, ומהם הצרכים בדליית אל כרמל, בג'וליס, בסכנין או בתל אביב. המלחמה שלנו היא מלחמה אזרחית – להביא למצב שכל יישוב יקבל את מה שהוא זקוק לו על-פי מיפוי נכון של כל האתגרים והחסכים השונים שקיימים אצלו כאזרחים. כשרואים את הדברים בצורה כזו ישראלים באשר הם יוכלו לקבל זאת, אבל חוק הלאום חייב לעבור מן העולם.
אל"מ (מיל') ד"ר ענאן והבה מאוניברסיטת חיפה פרש את משנתו על השחיקה שנוצרה בברית בין העדה הדרוזית לבין החברה היהודית בשנים האחרונות על רקע חקיקת חוק הלאום: "אין לדרוזים בעיה של זהות, ואין יותר חד וברור מזהות הדרוזים. החוק הזה משקף את שאלת השייכות, ולא את שאלת הזהות של הדרוזים. ברגע שהחוק מתחיל לסמן לדרוזים כי הם משניים בתוך ההוויה הישראלית, זו בלימה אסטרטגית שבודקת את מאפייני השייכות של הדור הבא לכל המפעל הלאומי בארץ ישראל. ארץ מובטחת משמים היא לא דבר שצריך לטפטף אותנו על ידי פוליטיקאים אחר. החיבור הרוחני העמוק של העם היהודי לארצו הוא מובן. הציונות הצליחה לבנות את עצמה היטב סיבב מגילת העצמאות ולכן חקיקת החוק הזה הוא פוסט ציוניזם. רצינו ותמכנו במדינה יהודית דמוקרטית, אבל אנחנו רוצים גם את מקומנו בתוך המדינה ונוסח החוק, והרוח שהוא מייצר, יכול להוביל לדינמיקה שלא תשאיר לנו ישראליות אחרת והדבר הזה התחיל לגבש בחזרה את האתוס הדרוזי בחזרה".
ד"ר והבה הביע דאגה לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל וציין: "מי שלא מקשר בין חקיקת חוק הלאום להתהוות של הפוליטיקה האופורטוניסטית בישראל – שיסתכל על הכרוניקה ויראה את הקשר. התיקון יהיה לא בביטול החוק, שדורש רוב פוליטי ועוד אתגרים, אלא הגיע השעה שאחרי כל כך הרבה עשורים ומלחמות – לכונן חוקה. אני קורא מכאן לפוליטיקאים להתעלות מעל לשיקולים הצרים ולחוקק חוקה שתתקן את כל הכשלים המחשבתיים האלה כדי שהמדינה תמשיך להתקיים בצורה נכונה. הגיע הזמן שהציונות תחשב מסלול מחדש כי הסיפור הציוני מתחיל להתמסמס עם העלייה של החשיבה הלאומית היהודית. יש עדיין לבג"ץ את היכולת לשמור על זכויות המיעוטים כמקום שעדיין לא נדרס בידי המכבשה הפוליטית.
ד"ר יעקוב חלבי, מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקר מיעוטים בזירה הבינ"ל בדגש על המיעוט הדרוזי, טען בדבריו כי חוק הלאום לא בחלל ריק. "בשנת 1948 מדינת ישראל הקימה דמוקרטיה אתנית, שנשענת על יסודות קדומים יותר כבר מראשית הציונות. כשמבינים שזו נקודת המוצא מכירים בכך שהרוב יכול להחליט מה שהוא רוצה כעליון על פני הרוב. מה שחוק הלאום רוצה להשיג הוא הסדרה שנוגעת לארץ ישראל ולא למדינת ישראל. החוק מוכוון לצרכי חוץ ולא לצורכי פנים, זאת על מנת לתת למערכת המשפט אפשרות להכשיר באופן חוקי להתיישבות מעבר לקו הירוק. העדה הדרוזית צריכה לשאול את עצמה האם החובות שאנחנו משלמים עומדים בהלימה לזכויות החסרות שאנחנו מקבלים בחסות החוק הזה".
יו"ר עמותת 'יד לבנים' הדרוזית ד"ר רמזי חלבי: העדה הדרוזית שילמה מחיר דמים יקר מאוד במלחמה הנוכחית עם 13 נופלים. העדה כולה נכנסה לאירוע בלי תהיות ובלי שאלות ושמה בצד את כל הדילמות והאכזבות מההנהגה ומחוק הלאום. אני שומע ממשפחות שכולות ביקורת על מדיניות הממשלה ועל במערכת קבלת ההחלטות – יש להן זכות וחובה להביע מחאה".
נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי הפרופ' נסים בן דוד, הוסיף: "הכנס מתקיים ברגע קריטי לחברה הישראלית ולעדה הדרוזית, הן בשל השיח הפנימי סביב חוק הלאום והן בשל המצב ההומניטרי והאיומים הקשים כנגד אחינו הדרוזים בסוריה. הכנס מוקדש לברית הדמים העמוקה בין העדה הדרוזית למדינת ישראל, שחקוקה במורשת העמוקה של החברה הישראלית ומתחדשת בכל יום מחדש. חובתנו לזכור אותה לא רק במילים – אלא גם במעשים של שותפות אמת".
