הפרלמנט ביוון אישר ביום שישי השעיה בת שלושה חודשים של אפשרות הגשת בקשות מקלט למהגרים שמגיעים דרך הים מצפון אפריקה, ובעיקר מלוב. ההחלטה התקבלה ברוב של 177 מול 74, על אף התנגדות עזה מצד מפלגות השמאל, שטענו כי מדובר בצעד בלתי חוקתי.
הצעד החריג ננקט בעקבות עלייה חדה במספר ההגעות הימיות, אשר הובילו לקריסת מערך הקליטה באי כרתים. הרשויות המקומיות מתקשות לספק שירותים בסיסיים למהגרים, שרובם מגיעים מסומליה, סודן, מצרים ומרוקו. גורמים באי דיווחו כי נעשה שימוש במתקנים זמניים בלבד לצורך שיכון המהגרים. שר ההגירה היווני, תאנוס פלווריס, הזהיר בפרלמנט כי "עד אלף מהגרים מגיעים מדי יום", ותיאר את המצב כ"דומה לפלישה". לדבריו, יוון ממשיכה במאמצים ליירט סירות מהגרים מדרום לכרתים ולהעביר את נוסעיהן למתקנים ביבשת.
ביום חמישי בלבד הועברו למעלה מ־500 מהגרים לנמל לאבריו הסמוך לאתונה, לאחר שיורטו בדרכם לכרתים. במבצע נוסף באותו יום הועברו עוד כ־200 מהגרים לנמל פיראוס.
הצעדים החדשים עוררו תגובות חריפות מצד גופים בינלאומיים. נציבות האו"ם לפליטים הביעה "דאגה עמוקה" מהמהלך. בהצהרה שפרסמה הודתה הנציבות לזכותה של יוון לנהל את גבולותיה, אך הדגישה כי מדיניות ההגירה חייבת להתבצע בהתאם לחוק הבינלאומי והאירופי. גם נציב זכויות האדם של מועצת אירופה, מייקל או'פלהרטי, מתח ביקורת על התנהלות יוון ואמר כי המדיניות החדשה עלולה להוביל להחזרת אנשים למקומות שבהם נשקפת להם סכנת עינויים ופגיעות חמורות אחרות – בניגוד להתחייבויות הבינלאומיות של יוון.
ראש הממשלה היווני, קיריאקוס מיצוטקיס, אמר במהלך דיון בפרלמנט כי הממשלה מתכננת להקים מתקן מעצר למהגרים בכרתים, במקביל לניסיון לכונן שיתוף פעולה ישיר בין משמר החופים של יוון ושל לוב, לצורך יירוט סירות עוד לפני שהן יוצאות לדרך. "מדובר במצב חירום שמחייב צעדים של חירום", אמר מיצוטקיס. "ממשלת יוון שולחת מסר ברור: המסלול ליוון נסגר. המסר הזה מופנה ישירות אל סוחרי האדם".
יוון נותרה נקודת כניסה מרכזית לאיחוד האירופי עבור פליטים ומהגרים ממדינות במזרח התיכון, אפריקה ואסיה. בשנת 2024 נרשמה עלייה חדה במספר ההגעות, עם מעל 60 אלף מהגרים, רובן המוחלט דרך הים, לעומת כ־48 אלף בשנה שלפניה, כך לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים. עד אמצע יוני 2025, כבר נרשמו 16,290 הגעות ליוון, מתוכן יותר מ־14,600 דרך הים.
