בלהט חגיגות הניצחון על הגרעין האיראני והישגי ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ בהבאת “מזרח תיכון חדש” לעולם, כביכול, התפוגג מתחת לרדאר כמעט חוק הגיוס החדש. התפוגגות החוק שהיה אמור להיוולד על רקע המצוקה הקשה בכוח האדם בצה”ל החזירה אותנו למציאות המוכרת בכל מה שקשור לגיוס החרדים: מה שהיה הוא שיהיה.
ח”כ יולי אדלשטיין, ראש ועדת חוץ וביטחון, יצר בשנה האחרונה תחושה של איש ציבור אחראי, שנאמן לעקרונותיו המתנגדים להשתמטות. אדלשטיין, שדבק במטרתו להביא חוק גיוס אמיתי ושוויוני למרות הלחצים והאיומים שהופעלו עליו, מוכיח בימים אלה שהוא בעצם משענת קנה רצוץ, רחוק ממה שציפו ממנו – להיות מי שינצל הזדמנות חד־פעמית שנוצרה כאן בעקבות אסון 7 באוקטובר לתיקון עוול בן 77 שנים.
כפי שזה נראה היום, אדלשטיין נכנע לדרישות החרדים, בעיקר בעניין סנקציות שהיו אמורות לחול על המשתמטים.
עד כמה חטא ואכזב אדלשטיין אפשר ללמוד ממכתבו של ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גורדוס, שנשלח בין השאר ליועמ”שית גלי בהרב מיארה. נכתב שם: “המתווה הנוכחי החדש כפי שהוא מתגבש ביוזמת ראש ועדת החוץ והביטחון, ח”כ אדלשטיין, לא רק שלא יעודד גיוס חרדים, אלא יפגע ויעמיק את הבעיה הביטחונית והכלכלית של מדינת ישראל. מדובר במתווה שצפוי להביא להגדלת הסיוע הכלכלי הממשלתי לחייבי הגיוס החרדים ללא הגדלת היקף המתגייסים, וזאת בניגוד לצורך המיידי והדחוף בהגדלת מצבת חיילי החובה”.
מדובר בחוק של כאילו גיוס וכאילו סנקציות, חוק שלא ישנה במאומה את המציאות המרה של עשרות אלפי המילואימניקים הנושאים בעול הביטחוני, חלק ניכר מהם עם למעלה מ־400 ימי מילואים, חלקם עם עסקים שנהרסו, חלק אחר עם משפחות שנפגעו.
מי שנושאים על גבם את העול הכבד הזה, שצריכים להתחנן למתווה גיוס שוויוני, ימשיכו לסבול רק בגלל שיקולים פוליטיים של ממשלה שכל מהלכיה ודרכיה מנותבים לשרידותה. גם תקוות השווא שהציג אדלשטיין אינה אמורה להפתיע. זה אותו אדלשטיין שכיו”ר הכנסת במרץ 2020 הפר ברגל גסה את החוק כשמנע את כינוס מליאת הכנסת למרות פסיקת בג”ץ, ואחר כך טען “מצפוני לא אפשר לי לקיים את פסיקת בג”ץ”.
מעניין היכן נמצא מצפונו של אדלשטיין היום, אחרי שהוא הוליך שולל את ארגוני המילואים ואת כל האזרחים שהאמינו לו, כשאמר שלא ייכנע לשום לחץ ולשום איום ושהוא נחוש לשים סוף לעוול בנושא החלוקה בנטל.
מכאן שסיסמאות האחדות שהופצו ועדיין מופצות כאן לאורך שנתיים כמעט, מאז פרוץ המלחמה, כמו “יחד ננצח”, “אחים אנחנו”, “עם אחד, צבא אחד”, צריכות להיות מושלכות לפח.
