במקום שבו מבצבצת ההזדמנות לכסף קל לכאורה, ולצידה נקראת הפרצה בחוק וגם החשאיות והמסתוריות, באופן כמעט טבעי מזדמנים גורמי פשיעה שהופכים את הסיטואציה לפלילית. כך קרה בתחום החשבוניות שעם השנים היוו פלטפורמה לגורמי פשיעה להפיץ חשבוניות פיקטיביות ולהעלים מקופת המדינה מיליארדי שקלים בשנה וכך קורה גם בתחום המטבעות הקריפטוגרפים שחדרו לתודעה לפני כשמונה שנים, בעצמתם ובימים אלו כבר ניתן לזהות את המעורבות הפלילית ואת הכסף השחור שמנותב במסלולים אנונימיים לכאורה, בין קודים מסתוריים במסלול כמעט לא ידוע.
למרבה הצער, הגורמים העבריינים כמו בכל תחומי הפשיעה מקדימים מבחינת הטכנולוגיה והאמצעים את מערכת אכיפת החוק ובתקופת התפר הזאת הם ממשיכים להעלים הכנסות, להלבין כספים ולהימנע מתשלומי מיסים תוך פגיעה משמעותית בקופת המדינה.
ביחידת יהלום, היחידה למאבק בפשיעה ברשות המיסים, מנהלים קרב מוחות לפיצוח נתיבי הכספים של גורמי הפשיעה אולם, מצהירים, כי הם פותחים בחקירה רק כשעולה החשד לביצוע עבירות פליליות ולא כל מעבר של מטבעות קריפטוגרפים נמצא בחקירה של היחידה.
"אנחנו לא מחפשים את החבר'ה האלה שהשימוש במטבעות הקריפטוגרפים הוא סוג של טרפיה עבורם, השקעה קטנה או משחק. זה לא מעניין אותנו" אומר עופר כהן, מנהל יחידת יהלום ברשות המיסים. "אנחנו אורבים ליום הפרעון של הכספים כדי ללמוד אם היתה עבירה".
כשאיתנו בשיחה גם ליה רבין, חוקרת ביחידת יהלום המוגדרת כמומחית של היחידה בתחום המטבעות הקריפטוגרפים אנחנו מנסים ללמוד על ממדי התופעה, על ההיקפים של העלמות המס והשימוש במטבעות אלו בקרב מחוללי הפשיעה ונחשפים לפרטים שטרם נודעו בציבור. "הכל התחיל לפני כשמונה שנים בארץ וזה היה בקטן. השימוש במטבע וירטואלי, הוא חוקי באופן כללי, זה מוכר בעולם וזה יהיה המרכז לעתיד.
בשנים האחרונות אנחנו נחשפים יותר ויותר גם לשימוש של גורמי פשיעה. הרבה יותר קל לעשות עסקים במטבעות קריפטוגרפים כי גולת הכותרת היא אנונימיות" אומר כהן. "אתה מחזיק בסכומים אדירים, אין רגולציה, אתה מעביר סכומים אדירים מהרגע להרגע, בלי שום בקרה, בלי שום ביקורת, בין אם זה חדר ליד, בין אם זה במדינה בקצה השני של הגלובוס, ואנונימיות הזאת, מן הסתם, משרתת את אלה שרוצים להיות אנונימיים, שהם לרוב העבריינים".
עבריינים עכשיו נכנסו, יותר נכון בשנים האחרונות, נכנסו עבריינים ואפילו ארגוני פשיעה גדולים. זה נכון?
"חד משמעית. זה בדיוק משרת את מה שהם מבקשים, כאילו להיות אנונימיים ומן הסתם גם עבריינו מס רוצים להיות אנונימיים, אבל זה עוד עולם שהוא כאילו די טכנולוגי, אז אי אפשר למצוא שם את כולם, אבל כמו שאמרת, זו תופעה שהולכת וגוברת".
אתם יודעים מה ההיקפים של השימוש במטבעות הקריפטו?
"יש דוח של מבקר המדינה שיצא, ששם נאמרים באיזשהו, עוד פעם, כל מספר זקוק, כאילו, כל אחד יכול להגיד מספר כזה או אחר, אבל בגלל שזה אנונימי, אז אין באמת דרך לכמת את זה. כן, מדברים על כמה מיליארדים, אבל אני אישית לא, אין לי שום דרך לדעת. איך? יש אומדנים כאלה ואחרים, עוד פעם, שיושבים על תחשיבים שאולי כלכלנים עושים, אני ברמה האישית, כאילו, קשה לי לאמוד".
מתי החלה התופעה הזאת? בכלל של השימוש במטבעות קריפטו, ומתי חדרו לזה ארגוני הפשיעה, מחוללי הפשיעה?
ליה רבין מתייחסת. "בעולם זה די מזמן. הקריפטו יצא ב-2009 בעולם. קשה לומר מתי זה היה בארץ, כי אנשים, זה לא נראה עין הם יכולים להשתמש בזה, אני חושבת שב-2017 לערך נתנו מענה לתופעה החדשה בנושא. התחילו להבין שיש תופעה כזו, והתחילו לצאת חוזרים מקצועיים איך להתייחס בכלל למטבעות האלה. כן, אז עליהם חייבים להתייחס. שבעצם קבעו גם שהתייחסו לזה, מה העמדה שלנו מבחינת המיסוי של עסקאות בקריפטו. אוקיי. מכירה של קריפטו, מימוש של קריפטו וזה, כנכס זה אומר, וכמה, חיוב במס. שיהיה ברור שלדעתנו זה לא מוגדר כמטבע בחוק בנק ישראל. זה לא מטבע. אם אתה מוכר דולרים, זה לא חייב במס. אוקיי. אם אתה מוכר קריפטו, אתה חייב במס. זו הסיבה שהגדירו את זה נכס ולא מטבע. למרות שמשתמשים במינוח מטבע קריפטוגרפי, ביטקוין וכל זה, באה רשות המיסים ואמרה, עם כל הכבוד, זה לא".
איך אתם יכולים לחקור למי זה שייך?
"זו בדיוק המומחיות שלנו. זה בדיוק מה שאני עושה פה" אומרת החוקרת רבין ומנהלה מוסיף. "בצומת הזה אנחנו יושבים, ואמורים, אתה יודע, למצוא, להאיר בפנס את החושך".
בואי תשתפי אותנו רגע, כציבור, מה זה אומר.
"אז מהניסיון שלי והתיקים שעשיתי, אני עוסקת בתחום של ניתוח וחקירת קריפטו, תנועות שלו. חלק מהפעמים, אפילו הרבה פעמים, אני כן יכולה להגיד אם זה כתובת ארנק של מישהו, לשייך, לפחות ברמת החשד. אז אני חושבת, קודם כול, נתחיל בזה שהקריפטו מחליף לדעתי את ככה אני רואה את זה, את המזומן, משהו שאין לעקוב אחריו, משהו שאין לו ריח, ברגע שהוא יוצא, לא רשום עליו שום דבר. במקרה הזה אתה לא יודע של מי הוא. אומנם רשום עליו את התנועה, אבל אתה לא יודע למי הוא שייך".
הוא מקבל מספר סידורי וזהו?
"מספר סידורי ארוך מאוד, שאף אחד לא זוכר, וגם כשאתה שואל, הבן אדם אומר לך, אני לא יודע זה ארוך, אבל אני לא רואה. וזהו, ואני חושבת שאני גם רואה בתיקים, בייחוד באחרונים, שהוא משמש להלבנת הון. למשל, קבלת תשלום על ידי תושב ישראל, מתושב חוץ, או מה שזה לא משנה, לא משנה אם הוא תושב ישראל, קבלת תשלום בקריפטו, אנחנו לא רואים את זה. לאחר מכן הוא יכול לשלם באמצעות, ראינו את זה, בבורסאות, באמצעות הקריפטו הזה שהוא רכש, ואת זה אנחנו גם לא רואים. וזהו, והוא חי כזה באנונימיות וזו שיטה להלבין כספים".
אז הוא משאיר אתכם מחוללים, עדיין יש כאילו, עדיין יש מקומות שאתם לא יכולים להתחקות אחרי בעלי המטבעות?
"אני אומרת, זאת שיטה להלבין כספים, ממש. ברור, אנחנו מדברים על זה. וזה הרבה יותר קל ממזומן. בשנתיים האחרונות, אנחנו גם נתנו לנו כלים כדי שנוכל להתחקות אחרי התנועות של הקריפטו, ובאמת לנסות, כי אנחנו רואים את כל התנועות שנעשות בבלוק-צ'יין, אבל אנחנו לא יודעים מי עושה אותן ומי הבעלים של אותו נכס".
לאחרונה נתפסו שני חשודים עם עשרות מיליוני שקלים במטבעות קריפטו, אתם יכולים להתחקות אחריהם?
"זה בצ'יינג'ים. זה תיק שלנו" אומר מנהל יהלום עופר כהן. רבין מוסיפה: "תראה, אם תפסו ונכנסו אליהם הביתה ומצאו שם את הלג'רים, את הארנקים או את המדיה, אז אפשר לשייך, כמו כל ראיה אחרת, בסדר? אפשר לשייך את הארנק אליהם. יכול להיות שזה המצב".
הפרטה של המטבעות מתבצעת בצ'יינג'ים? אתם מזהים תופעה?
עופר כהן מדגיש: "כל הסיפור שבסופו של יום אתה צריך, אתה יודע, להינות מכל הכסף הזה. עכשיו, ללכת עם ביטקוין למכולת, אתה לא יכול. נכון. למעשה מה שאנחנו מנסים, כאילו, לא רק אנחנו, כל גופי האכיפה, מנסים לתפוס אותם בעצם בשלב הזה שבו הם הופכים את הקריפטו למטבע חוקי מלא, שזה נקרא פיאט בהגייה המקצועית, אבל יש כל מיני כלים. כמו מזומן. ואז אנחנו מנסים לפגוש אותם שם".
"עכשיו, יש כל מיני בורסות שדרכם עושים את זה, המפורסמת שלהם זה ביינס, אני לא יודע אם אתה מכיר, אין רגולציה אומנם שם, אבל הם יותר משתפים פעולה עם הרשויות, ושם גם, מי שפותח שם חשבון אמור להזדהות. בין אם זה צ'יינג'ים, ששם אנשים בסוף רוצים לבוא אליהם ולהגיד להם, הנה, קחו את הביטקוין, תביאו לי את זה, כי אני רוצה בסוף ללכת ולקנות את הרכב הפאר שלי או את הדירה, אף על פי שלאחרונה באחד התיקים שעוד לא יצא, אמנם, אמרנו שמישהו רוכש דירה בביטקוין".
משלם בביטקוין?
"משלם במטבע קריפטוגרפי. עכשיו, אתה צריך, אתה יודע, שגם הצד השני יהיה בעולם הזה, על מנת שתהיה איזושהי תקשורת. עוד פעם, זה לא משהו שהוא רווח יום-יומי, אבל אני מניח שעם הזמן זה יהפוך להיות, אתה יודע, ברגע שלך יהיה ארנק, ולי יהיה ארנק".
זאת אומרת, זו שפה שפיתחו במשק?
כהן ורבין משיבים יחד. "זה עולם. כן. עכשיו, הביטקוין גם מתדלק מעבר לארגוני פשיעה, גם ארגוני טרור. גם שם אנחנו נתקלים. אנחנו עובדים הרבה עם המשטרה, ואנחנו רואים מעברים של כספים מנקודות לנקודות, מטורקיה, מירדן, לכל מיני, מזרח ירושלים, וכל מיני ארגונים כאלה ואחרים, שגם שם".
ואיך הם מממשים את הכסף?
"בחוץ. לא אצלנו, אבל אתה יודע".
וארגוני הפשיעה לא יכולים לממש את זה בחוץ?
"אבל אתה גם יכול לעשות את זה בארטר. כן, עוד פעם, אבל בסוף אתה מטפל איפה שאתה יכול לטפל. כולם, כולם שם, כולם מבינים ששם, אתה יודע, שם החושך נמצא, אף רשות לא נמצאת, רשות המיסים אולי פחות מטרידה אותם, את כל ארגוני הפשיעה, יותר המשטרה. עכשיו, אם הוא רוצה ללכת לקנות נשק, ויש לו אפשרות לקנות בביטקוין, אז הוא יקנה בביטקוין, כאילו… הוא לא צריך להפוך את זה לכסף מזומן".
אתם מזהים את המשתמשים במטבעות האלו?
"תראה, יש את החבר'ה הצעירים, את כל הטכנולוגים, כל יוצאי 8200 וזה, אתה יודע שאצלם זה פאן, אתה יודע, זה כמו לשחק בבורסה. עכשיו, אותם אנחנו לא באמת מחפשים, אף על פי שגם שם חלה חובה דיווח, אבל זה לא הסיפור הגדול. עכשיו, מי שמתעסק בתחום לגיטימי, אין סיבה שילך לעולם הזה".
זה תחליף לחשבוניות הפיקטיביות?
"זה עוד פעם, הפיקטיביות, לצערי, זה לא, זה עולם שכאילו, אתה יודע, זה העולם האמיתי בסוף. בסוף, אתה יודע, יש פה עסק אמיתי, כן, כשבא מישהו ולוקח ממנו פרוטקשן, ומכסה את זה בחשבוניות פיקטיביות. זה לא העולם הזה. זה קיים גם כאן אבל זו לא באמת התופעה. פה אנחנו נתקלים בזה באמת כאילו כמעט בכל, בכל תחום חיים נראה. אמרתי לך, גם ראינו שמישהו קנה דירה, אבל יותר נמצא את זה, סתם לדוגמה, בתיק של הטלגראס".
"שם הלכו ומכרו סמים, מן הסתם, איך ייקחו את הכספים, לוקחים אותם במטבעות, כי רוצים לשמור על אנונימיות, גם המוכר וגם הקונה. שם נמצא את זה יותר. עכשיו, אם זה יכול לפעול בעולם האמיתי והלגיטימי? כן, אין סיבה שלא, אבל כאילו זה קצת יותר מדי. הצ'יינג' זה, התחנה האחרונה. כשאני רוצה ללכת לקנות את המרצדס, בסוף אני הולך לחברה שאומרת לי, תביא לי כסף, אני לא מקבל את המטבעות הדיגיטליים".
"אז אני הולך לצ'יינג', הוא הופך את המטבעות הווירטואליים האלה לכסף אמיתי, ואיתו אני הולך וקונה. עוד פעם, המחשבה היא שבסוף, אמרתי לך, כולם רוצים בסוף להיפגש עם הכסף, ואנחנו, אתה יודע, מחפשים אותם בכל צומת שבו אפשר לצבוע את הארנק, להגיד שהארנק הזה והכסף הזה שייך לו".
"כל עוד זה יושב בארנק, מאוד קשה, כי בסוף זה מספר, כן, שרץ ברשת ובשנייה אחת אתה הולך ומעביר עשרות מיליונים של דולרים, כן, לא של שקלים, כאילו, ממש בפעולה, כאילו, יכול שאתה תשב אצלי פה בחקירה, ואשתך או מישהו מטעמך, יודע שאתה נמצא בחקירה, ובפעולה אחת מעיף, מרוקן לך את כל הארנק, וגם אם תפסתי את הארנק בשנייה אחת הוא ריק. זה עולם שלם, זו התעסקות, כאילו, מאוד לא פשוטה".
"כמו שליה, אמרה קודם, כאילו, מי שהתחיל, לטפל בתופעה הזאת, ובגלל הסיבות של ארגוני פשיעה וטרור, זה מחלקת הסייבר, שאיתם, התחלנו בעצם להכיר את העולם הזה. העולם הזה, לאט-לאט אנחנו מיישמים אותו פה אצלנו, הסמנכ"לית שלנו ראתה בזה פרויקט. אנחנו מטעם רשות המיסים בעצם אלה שמובילים את כל התהליך הזה. לא שזה הוטל עלינו, פשוט ככה החליטה שהיא לוקחת את היוזמה ומטפלת, ונרכשות תוכנות כאלה ואחרות, ונעשית ממש עבודה".
אתם עושים מה שנראה, להדביק את הפערים ביניכם לבין כל אלה שמשתוללים במטבעות הווירטואליים?
"תמיד בחוץ כבר מתחילים, מקדימים את זה, ואנחנו והמשטרה זה גורמי אכיפה שהם די מסונכרנים".
מתי אתם משלבים לחקירות כאלה את משטרת ישראל?
"היחידה שלנו כל הזמן עובדת עם משטרת ישראל, אבל בוא נעשה את זה פשוט. כשיש עבירות שהן של משטרת ישראל ושל רשות המיסים, אז משלבים ידיים. אם יש לי עבירה שהיא רק רשות מיסים, זה לא מעניין את משטרת ישראל. אבל לרוב זה קורה, כאילו, ברגע שיש עבירות של משטרת ישראל, לרוב גם רשות המיסים נמצאת שם, כי בדרך כלל העבריינות רוצה לייצר כספים ורווחים קלים, וכשיש רווח, מן הסתם צריך שיהיה עליו מיסים".
"זה לא חד-כיווני, אבל לרוב כשיש עבירות משטרה, גם נמצא שם עבירות מיסים, ואנחנו הולכים איתן ממש יד ביד. לא מזמן יצא כתב אישום, בהיקף של 225 מיליון שקל, שבין היתר עבר דרך מטבעות. שגם, שזה סוג של עבריינות, שעסקו שם בפורקסים, אבל גם בהונאות של כל מיני משקיעים, לא ישראלים אמנם, אבל מי שנתן את כל הפלטפורמה, מן הסתם תמיד זה ישראלי, תמצא את הישראלי ברקע".
יש תיק בולט במיוחד?
"התיקים פה לא אישיים. הטלגראס היינו חלק מהתיק הזה. התיק הזה עכשיו של הקיץ הבולגרי, שזה תיק מפלצתי. כל התיקים של המשטרה, כל מה ששמעת בראשון וזה, זה עבודה שלנו, אבל כאילו, אתה יודע, זה לא משהו שצריך להתלהב ממנו. זה היומיום תכל'ס".
היומיום הזה מעניין. לך הוא יומיום. לאנשים הוא פתאום חדש?
"מן הסתם. תשמע, וזו עבודה, אתה יודע, אם עד היום חיפשנו את הפיזית, שאתה עולה ומחפש את החשבונית הפיקטיבית או את הכול, פה אתה מחפש דברים אחרים. פה אתה, אתה יודע, אתה יושב במחשבים, בעננים, בשרתים, זו התעסקות ממש אחרת. זה מכפיל לך את זמן העבודה. אתה מכניס את מספרים ויוצאים גרפים וזה וזה, זו עבודה מאוד סיזיפית, שכל המטרה בסוף זה בעצם, אתה יודע, לקחת, כמו שאמרתי קודם, לקחת את זה, לשים פנס ולבוא ולהגיד, הנה, זה שלך. זה שלו, זה עושה ככה, הפעולה הזאת מבטאת ככה, ללכת אחורה, כאילו, איך התגלגל הכסף, איך זה הגיע, מה הגיע, אם זה הגיע לבורסה, אז בבורסה הוא מזוהה".
את יודעת להגיד ממה מתחיל הכסף הזה? המטבע הווירטואלי בעצם, רוכשים אותו, מביאים כסף ורוכשים?
"אפשר לרכוש אותו בכסף, בפיאט רגיל עם כרטיס אשראי או, נגיד מי שרוצה להלבין, אז הוא יביא למישהו מזומן וההוא שיביאו לו מזומן יעביר למטבע הווירטואלי, לחשבון שלו בבורסה או לאיזה ארנק פרטי שלו. אגב, היום יש מעין כספומטים בארץ. מכניס כסף ומקבל לארנק שלך, כאילו, שהם גם טובים לך. זה לא כזה נפוץ, ויש גם עסקים שאפשר לשלם שם גם במטבעות. יש עסקים שמקבלים מהם. הבעיה זה לממש את זה בארץ".
יש עסקים שאתם יודעים, שעובדים בצורה הזאת ואיך הם מצליחים לעבוד כשהמטבע לא מוכר בבנק ישראל?
"זו עסקת חליפין. כמו שעכשיו אתה תלך, תישב במסעדה, תגיד לו, אחי, אין לי מה לשלם לך, קח את השעון, אני, תעשה לי אנטריקוט. שזה עסקה לכל דבר, גם לעניין מס הכנסה, כן? ברור, זה מה שאני אומר, איך אתה תתחקה אחרי כזה? לא, אז לשאלתך, אני עכשיו פתחתי המבורגרייה, ובא לי למכור בביטקוין, בסדר? אז בא אותו בחור שרוצה את ההמבורגר, בא עם ארנק דיגיטלי, שיש לו שם מטבעות דיגיטליים, לי כעסק גם יש ארנק דיגיטלי לצד הקופה, כאילו, שמקבלת מזומנים. אני אומר לו, רוצה המבורגר, תעביר לי 0.01 ביטקוין. ברגע שאני רואה שהוא עשה את ההעברה, ירד בבקשה. והוא לא יכול למשוך את הכסף בחזרה? לא. מה שיצא, יצא. לא, אחי, זה עולם כאילו מופלא, מי שכאילו יוצא ממנו, הוא מאובטח, והוא כאילו… אין שם משחקים. יחסית. מאובטח. אלא אם כן יש ממש כוונה למרמה, או פרצה בקוד".
מנהל יחידת יהלום והחוקרת הבכירה מסבירים על העולם הווירטואלי ועל הכסף הדיגיטלי שבמקרים מסוימים יכול להיעלם מהבעלים. "אם זה בארנק קר, שזה ארנק שהוא לא נמצא ברשת, צריך להתחבר לרשת, ויש לו סיד, שזה קוד של 12 מילים 24 וכולי, אני חושבת שיש בו 2,046 מילים קבועות, במקרה הזה, אם הוא מאבד את המילים שלו, הוא לא יכול לפתוח את הארנק שלו. אז הלך לו הכסף.
למרות שהוא עצמו יודע למי הוא נתן, לא משנה, הוא לא יכול, אין לך גישה לארנק. לא, ברגע שהוא נתן זה לא אצלו. זה לא רלוונטי, גם אם יש לו את זה בארנק, אין לו גישה לארנק, זה קוד, ואם אתה לא נותן, לא מדבר במילים שלו, נגמר. זה מה שיפה. לא, זה כל היופי, זה מבוזר. זהו. שאף אחד לא יודע על אף אחד. אין בזה מישהו ששולט.
תחשוב, זה כמו שלקחת עכשיו 100,000 שקל, שמת בכספת, ויש לך כאילו מפתח ואיבדת את המפתח. אין מה לעשות. הנה, בדיוק עכשיו הייתה איזה כתבה על מישהו ששמונה שנים הוא מחפש בזבל את הלג'ר שלו. נכון, נכון, נכון. ולא מצא, הוציא איזה מיליונים. כן. ולא מצא, הנה, זה הלג'ר, ממש איזה ארנק. כן? כן. ולא מצא אותו".
השניים נזכרים בפרשת משה חוגג, לשעבר הבעלים של בית"ר ירושלים ומשחזרים איך זה היה מהחלוצים שעסקו במטבעות קריפטו והעבירו באמצעותם עשרות מיליוני שקלים, רכשו דירה ונכסים באמצעותם.
"אם אתה רוצה תיק עם גולת כותרת, זה תיק עם ארנקים מטורפים. מטורפים. תיק שאין בו עדיין כתב אישום, אבל זה תיק מטורף, שם יש הונאה, יש משקיעים, יש בית"ר ירושלים, יש שם, זה היה תיק. אני מדבר על התקופה של אז. שם אגב גם הייתה רכישה של דירה באמצעות מטבעות. בהרצליה. זה עולם".
כבר חמש שנים ברק אברמוב הוא הבעלים של בית"ר ועדיין אין כתב אישום?
"ברור. בית"ר ירושלים זה נישה קטנה בסיפור. נישה שהעלתה אותו לתודעה. מה זה, זה תיק של מאות מיליונים. הוא פתח שם מלא מיזמים, כל מיני מיזמים וכספים משקיעים. ביאז, ומרמה. וקנה ועשה החקירה, עוד פעם, היא די מוצתה. עכשיו, אתה יודע, הפרקליטות צריכה לעבד את החומר הזה. חיקורי דין, וארנקים, מה שאתה לא רוצה".
ליה רבין מציין כי למרות שהתופעה מתעצמת מבחינת השימוש העברייני והלא חוקי עדיין רשות המיסים וגורמי האכיפה והחוק עדיין לא יודעים הכל. "עוד פעם, אנחנו די בתחילת הדרך, אין יותר מדי תיקים בתחום הזה. היה את ארז שמואלי, נכון? זה התיק של טלגראס לפי דעתי, גם ש… אין יותר מדי כרגע, אבל אתה יודע, זה עכשיו עולם שהולך ונבנה, זה גם העולם המשפטי, כאילו, שאתה יודע. סוג של. תהליך למידה עדיין. כן, כן, זה עולם די חדש. זהו, צריך להתמקצע, כל אחד בתחום שלו".
כמו שאת רואה את זה, זה עולם שיעשה לנו טוב או שיעשה לנו רע?
"תלוי מי משתמש בו, זה יכול לעשות טוב, אבל אם אתה משתמש בו לרעה, כמו בכל דבר, אז זה יכול גם לעשות רע, מה לעשות? אני לא יודעת אם זה יעשה טובה, אני רק יודעת שאנחנו לא שולטים בזה, ואנחנו הולכים לקבל את זה באופן מלא, וזה הולך להחליף הרבה אמצעי תשלום, או בכלל דברים שכבר לא יהיו בעולם".
כיצד משמש הקריפטו לעבירות של העלמות מס?
"ראשית, כל עסקה שמתבצעת ומשולמת באמצעות מטבע קריפטוגרפי, אם הוא לא מספר לנו על זה, אני לא אוכל לראות את זה בבנק שלו, אני לא אוכל לראות את זה בשום מקום אם הנישום לא מספר לי על זה, וככה הוא למעשה יכול להעלים מס. מעבר לזה, גם אמרתי שבהלבנה… אבל הנה, במקרה של דירה, לדוגמה, בסוף זה כן מדווח, מדווח לעשות העברת בעלות".
"אתה חייב לדווח אפילו איך רכשת את הדירה, באיזה אמצעי. בנושא הזה", המשיכה. "אם עכשיו אני קונה ממך דירה, אתה משלם מס שבח ואני מס רכישה, כלומר לשנינו יש מיסים. נכון. ברגע שנציג את העסקה כעסקה מופחתת, אתה תשלם פחות מס שבח ואני פחות מס רכישה. כלומר יש לנו אינטרס משותף. נכון".
"אז אם אני קונה ממך דירה בעשרה מיליון שקלים, ואנחנו אומרים בוא נרשום בחוזה שמונה מיליון, ואת ההפרש, אני אתן לך במטבעות דיגיטליים שאחר כך לא ידע. אז זה לא כל השומות של הדירה, אוקיי. עוד פעם, יש כל מיני אופציות. אבל בכל דבר אתה יכול לעשות את זה בעצם. זה לא רק בדירה. כן, אבל זה כסף שאי אפשר לדעת שהוא קיים. כן, זה לא. מזומן אתה צריך לאחסן אותו", הוסיפה.
לאחר מכן אמרה: "אנחנו לא מחפשים את המטבעות הדיגיטליים, אנחנו מחפשים את העבירות. עכשיו, העבירות יהיו מדי פעם שהן יהיו באמצעות האמצעים הללו, שאז זה קצת מקשה, כי אמרנו, זה אמצעי לביצוע עסקה. בגלל שזה עניין טכנולוגי, שהמוטו של כל הסיפור הזה זו הסתרה, או שזה מסיבות אחרות. הכוונה, לא מחפשים את המטבע ואז את העבירה".
"מחפשים את העבירה, ואנחנו לאט לאט רואים שיותר ויותר יש שימוש בתחום של המטבעות", המשיכה. "אין פסול בזה שיש לך קריפטו. זה בסדר גמור, אתה יכול לעשות את זה להשקעה, אתה יכול להשתמש בזה, זה בסדר גמור. אבל אם ויש לך רווח הון מזה, או שקיבלת הכנסה בקריפטו ולא דיווחת, אז ביצעת עבירה. וכן, אנחנו יכולים בכל מיני אמצעים, גם בהתאם לתוכנות שרכשנו, וידע וכישורים, ואנחנו כל הזמן מלווים גם על ידי גופים שנותנים לנו את הכישורים, וממש זה גם עולם שהוא מאוד מאוד מתפתח".
