שורד השבי גדי מוזס, בכנס החקלאות של התנועה הקיבוצית: "הלב של הממשלה אטום, אנחנו צריכים להזמין את ראש הממשלה? האמת שאני כבר לא רוצה שיגיע. על האופנוע לעזה עם החוטפים, חשבתי איך המדינה בגדה בנו": "צריך להיות נחוש לדחוף את האבנים השחורות, השרופות, בניר עוז, ולהביא חדשות. הייתי מצפה שהממשלה תגיע לניר עוז – לראות את ההרס, שלא יעשו חשבון על הגרוש, לפתוח את הלב, להבין שאם לא נהיה שם – הנוכחות יהיו באופקים, ואחר כך בבאר שבע. לבינתיים – הלב שלהם אטום".
"הקיום של ניר עוז במקום שהוא נמצא, קילומטרים מהגבול, חשוב לא רק לחברי הקיבוץ אלא חשוב ברמה הלאומית. יש לנו חיבוק מהעם שמגיע להתנדב, לנקות, לארגן, להוציא משם את הזוועה. אבל הלב של הממשלה הוא קשוח, למה אנחנו צריכים להזמין את ראש הממשלה אלינו? הוא לא יכול להבין שהוא צריך לבוא לניר עוז אחרי ה-7.10? האמת שאני כבר לא רוצה שהוא יבוא".
"על האופנוע עם החוטפים בדרך לעזה חשבתי איך המדינה בגדה בנו, חוויית ההפקרה של הממשלה זולגת גם לתחום החקלאי: פעם הייתי נוסע 3 פעמים בשנה בכל העולם כדי להפיץ את הידע החקלאי שיש לנו. אבל היום אני לא נוסע בכלל, כי מישהו חושב שזה לא חשוב".