היועמ"שית מתנגדת לקדם את מינוי זיני לראש השב"כ לפני הדיון בבג"ץ

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתנגדת לנסיון נוסף מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקדם את מינויו של האלוף דוד זיני לראש השב"כ. בעמדה שהגיש אתמול (ב') נתניהו לבג"ץ, הוא ביקש מבית המשפט לאפשר לוועדה למינויים בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, לפרסם לציבור את מועמדותו של זיני ולקבל תגובות מהציבור במשך חמישה ימים. לחלופין, נתניהו ביקש כי בג"ץ יקיים את הדיון בנושא במועד המקורי שנקבע לו – יום רביעי הקרוב.

● בג"ץ: ביה"ד הרבני לא מוסמך לדון בתביעות רכוש שעלו אחרי הגירושים
● שלושה פסקי דין | בני זוג שילמו מקדמה על דירת גן. אז למה היא נמכרת לאחרים?

בתגובה הודיעה היועמ"שית לבג"ץ כי היא מתנגדת לבקשת נתניהו לזרז את פעולתה של ועדת גרוניס, שכן המהלך מנוגד לחוות דעתה מהחודש שעבר. בחוות הדעת קבעה היועמ"שית, כי נאסר על נתניהו לעסוק במינוי קבוע או זמני לראש השב"כ וכי עליו להעביר את הסמכות לכך לאחד משרי הממשלה.

היום (ג') בשעות הצהריים צפויה היועמ"שית להגיש את עמדתה המלאה בעתירה הנידונה בפני שופטי בג"ץ בנושא. העתירה הוגשה על ידי קבוצת הורים שכולים והורי חטופים המזוהים עם הימין, ואשר מבקשים מבג"ץ לפסול את חוות דעתה של בהרב-מיארה כך שנתניהו יורשה למנות את זיני לראשות השב"כ.

אתמול החליט נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, לדחות את הדיון בעתירה שתוכנן להתקיים מחר. זאת, לנוכח התקנות שהתקין שר המשפטים, יריב לוין, ואשר העבירו את הדיונים בבתי המשפט למתכונת חירום – נכון לעכשיו, עד ליום רביעי. עמית קבע כי מועד חדש לדיון ייקבע בשבוע הבא. לוין תקף בתגובה את עמית, וכינה את דחיית הדיון בשל מצב המלחמה "תירוץ עלוב ומטעה".

לנטרל את ניגודי העניינים של נתניהו

אתמול הגישה קבוצה של משפחות נרצחים וחטופים עתירה המבקשת מבג"ץ לקבוע כי איתור המועמדים לתפקיד ראש השב"כ ייעשה באמצעות ועדה מקצועית ובלתי תלויה, שתנטרל את ניגודי העניינים של נתניהו ותמנע חדירה של שיקולים פוליטיים להליך המינוי. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה, כי העתירה תידון ביחד עם עתירת המתנגדים לעמדת היועמ"שית, וכי הצדדים יגישו את תגובתם לעתירה עד ליום ראשון הקרוב.

בין העותרים אתמול מצויים קרובי המשפחה של נמרוד כהן, עמירם קופר, אבנר גורן, כרמל גת, ואיתי סבירסקי. על העותרים נמנים גם בכירים לשעבר במערכת הביטחון, ובהם הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון וראשי השב"כ לשעבר, נדב ארגמן ועמי אילון, ומרצים במוסדות להשכלה גבוהה. העותרים מיוצגים על ידי עוה"ד רן שפרינצק, נעם חפץ וירדן שוחט ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, יחד עם עו"ד ענת שורק.

בשבוע שעבר הגישה היועמ"שית לבג"ץ את התנגדותה להוצאת צו ביניים, שיאפשר את מינוי זיני בניגוד לעמדתה. בהרב-מיארה כתבה, כי טענת נתניהו שזיני יימנע מלטפל בחקירות נגד יועצי רה"מ, וכי הדבר לא ישפיע על החקירות, "אינה מתיישבת עם התשתית העובדתית".

בהרב-מיארה הדגישה: "כפי שהובהר על ידי הגורמים הרלוונטיים בשב"כ, כולל בתצהירו החסוי והגלוי של ראש השב"כ (הכוונה לתצהיר שהגיש רונן בר בעקבות הדחתו – ע.ג), מעורבותו של ראש השב"כ בחקירות בעת הזו חיונית לשם הגעה לחקר האמת. בשל אופיין של החקירות, רגישותן והשלב החקירתי שבהן הן מצויות, הדורשות קבלת החלטות של ראש הארגון, מעורבותו האישית של ראש השב"כ בהן מתחייבת".

נזכיר, כי נתניהו הודיע על מינוי זיני לראש השב"כ בניגוד לעמדתה של היועמ"שית. זו אסרה על רה"מ לעסוק במינוי קבוע או זמני לתפקיד לנוכח פסיקת בג"ץ, שקבעה כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים במינוי בעקבות מעורבות השב"כ בחקירות יועציו בפרשת ההדלפה של המסמכים המסווגים ובפרשת קטאר-גייט.

מנגד, נתניהו ביקש מבג"ץ לקבל את בקשת העותרים התומכים במינוי זיני ולהוציא צו ביניים שיאפשר את המינוי. בעמדתו נכתב כי "הצבת חסמים בפני מינוי מיידי של ראש שב"כ קבוע שיוכל לעבוד בתיאום מושלם עם ראש הממשלה, בעיצומה של מלחמה, בשל טענות אזוטריות, שגויות לגופן, מהווה חוסר אחריות ביטחונית ומבטאת ניתוק מהצרכים הלאומיים. לא ניתן לקבל מצב כזה ולו יום אחד נוסף".

רונן בר סיים את תפקידו כראש השב"כ ביום ראשון שעבר (15.6), ומאז ממלא את מקומו סגנו, ש'. המינוי הזמני אושר על ידי היועמ"שית לנוכח הצורך הבטחוני לאייש את המשרה, וזאת למרות ניגודי העניינים של נתניהו וחרף העובדה כי רה"מ לא התייעץ איתה בהתאם לחוות הדעת לפני שהודיע על המינוי.