זה היה צפוי: אחרי ירי של עשרות רבות טילים וכטב"מים במהלך השנה וחצי האחרונות מתימן לישראל זה היה ברור שאי אפשר ליירט את כל הטילים. שאי אפשר לבנות חומה מעל שמי ישראל שתמנע כל כניסה של טיל או כטב"מ מתימן. וכן, במהלך השנה וחצי האחרונות כמה מהם חדרו וגרמו לפגיעות בנפש וברכוש: בבית דירות במרכז תל אביב, בבנין ביבנה, בבית ספר ברמת כן ובשטח פתוח באילת.
בסוף השבוע הגבירו החות׳ים מתימן את תדירות הירי והשיגורים לעבר ישראל – ארבעה טילים ושלושה שיגורי כטב"מים. מערכות ההגנה האווירית זיהו את כלל השיגורים. מסוקי חיל האוויר ירטו שלושה כטב"מים. עוד שלושה טילים בליסטיים יורטו על ידי טילי ירוט מסוג חץ 3. טיל רביעי הצליח לפגוע ישירה בנמל התעופה בן גוריון, הנזק הישיר הוא כמה עצי תפוז שנעקרו.
נמל התעופה נסגר לשעתיים ותשעה מבאי נמל התעופה נפגעו, רובם באורח קל. אבל ההישג החות׳י היה מבחינתם חסר תקדים. הם הצליחו לפגוע באחד הסמלים של הריבונות הישראלית אבל הם גם הצליחו לעמוד במשימה שהם הציבו לעצמם: לעשות הכל כדי לבודד את ישראל מהעולם החיצון – בזה הם מצליחים לא רע בכלל.
כבר מעל שנה וחצי שהם משבשים את התנועה הימית במייצרי באב אל-מנדב ומונעים הגעה של אוניות סוחר לנמל אילת. הם גם מונעים הגעה של אוניות לתעלת סואץ ומשם לנמלי הים התיכון של ישראל. החות׳ים ריכזו מאמץ לפגוע בנמלי חיפה, אשדוד, במזח האנרגיה באשקלון. במקרה אחד הם כמעט הצליחו כאשר כטב״מ התרסק בסמוך לקיבוץ זיקים מטרים מגשר ההיקפית של תחנת הכוח ומרכז האנרגיה.
בחודש וחצי האחרונים ירו החות׳ים סדר גודל של 30 טילים וכטב"מים. מדיניות ממשלת ישראל הייתה בדיוק כמו המדיניות שנקטה לפני שבעה באוקטובר בצפון הארץ מול חיזבאללה ובדרום מול חמאס. ישראל פעלה אז להבליג מול בניית האוהל בהר דב, וכמו שנמנעה מול ההפגנות על הגדר בעזה, בהפרחת בלוני התבערה. כולם יודעים לאן הובילה המדיניות הזאת. רצינו להכיל את המצב וקיבלנו את טבח שבעה באוקטובר.
בחודש וחצי האחרונים העלנו את הירי של החות׳ים וקיבלנו את הבידוד האווירי. ישראל חזרה להיות אי בודד מול העולם הגדול. לישראל לא היה מודיעין ולא היה לה קשב לחותי׳ם לפני שבעה באוקטובר. הם לא במעגל השכנות הראשון שלנו, גם לא השני, משהו בין השלישי לרביעי ובפועל לא היה להם סוג של סכסוך עם ישראל.
אבל החות׳ים הם לא הסיפור. הם בפועל קבלן משנה של האיראנים. הטילים והטכנולוגיה של הטסת הטילים והכטב"מים הם בעצם איראנים. הידע וההכוונה היא איראנית, היוזמה והמימון גם הוא מגיע מטהרן.
אז כן אפשר לצלוח חמישה, אולי עשרה מטוסי קרב, מלווים במטוסי תדלוק, עם מטוסי פיקוד ומודיעין, עם מסוקי חילוץ. הם יטוסו אלפיים ק״מ לכל כיוון ויפגעו בארמון או במנוף או במיכל דלק. יהיו הרבה אש ועשן ואיזה תימני או שניים יעשו צעד לעולם הבא. אבל האם זה ימנע את הטיל הבא? האם זה באמת ישנה את המצב? כנראה שלא. בצה״ל אומרים בהגינות רבה כי תקיפה כזאת תהיה אפקטיבית יותר ממה שעושה כל יום כמה פעמים ביום הצבא האמריקאי.
ישראל חייבת להגיב באופן אחר – קודם כל מול בעל הבית האמיתי שיושב בטהרן. שם יושב ראש הנחש, שם מייצרים את הטילים, שם מאמנים וממנים את המשגרים. אחר כך ישראל צריכה לפעול בתגובה לא שגרתית. היא לא חייבת להגיע מהאוויר, אבל היא חייבת להיות כזאת שלא רק בתימן או באיראן יבינו כי לא כדאי לנסות ולאתגר את ישראל. רק כך ישראל תחזיר לעצמה את ההרתעה אבל גם תוציא את עצמה מהבידוד מהעולם, לפחות בנתיבי התעופה והשייט.
