קודם כל – כמה כיף שיש "האח הגדול" בתוך כל הכאוס הזה והמלחמה. קצת אסקפיזם זה בדיוק מה שהיינו צריכים, אז תודה לרשת 13.
ועכשיו לעניינים, כי התגעגעתי: אני דווקא רוצה להתחיל מהמודח האחרון – טל. כשהוא נכנס לבית, הרחתי ניחוח של גמר מתעודת הזהות שלו, למרות שגם שם עלו כמה נורות אדומות. אבל עם הזמן, ההתאהבות שלו במאי פשוט הרסה לו עד שזה עלה לו בהדחה.
זה היה קשה לצפייה. הקרקורים סביב מאי, האובססיה, הניסיון הבלתי פוסק "לחנך" אותה. אבל בינינו? מאי נהנתה מכל רגע. אולי לפרקים סבלה, אבל עם כל האהבה שיש לי אליה – היא עדיין ילדה בקטע הזה. היא שואבת כוח מתשומת לב של גברים.
ואני בטוח שזה יושב על דברים לא פשוטים מהעבר, כאלה שהיא כבר חשפה בעצמה. וזה מה שהכי עצוב פה: מאי לא צריכה את תשומת הלב הזו כדי להרגיש יפה או מוערכת. פגשתי אותה רגע לפני שנכנסה לבית, והיא סיפרה כמה היא רוצה לשבור סטיגמות. אבל לפלרטט עם כל גבר בבית זה לא לשבור סטיגמה – זה פשוט להנציח אותן.
אני חייב להודות שהסיטואציה איתה הרגישה כמו הצגה אחת גדולה. בסוף הפרק הקודם, בחדר האח, היא הצהירה שהיא רוצה שטל יחכה לה.
ואז שנייה אחרי זה היא כבר נמרחת על איסקוב. דרור חשף את ההצגה עם ארבע מילים: "הגופה עוד לא התקררה".
ברור שמותר לה לדבר עם ארז, אף אחד לא אמר שלא. אבל, וזה אבל גדול – אם את באמת רוצה שטל יחכה לך, את לא הולכת ועושה מול המצלמות את הדבר שהוא הכי שונא, שנייה אחרי שהוא יצא מהבית. זה היה פלירטוט. נקודה.
אם יש משהו טוב שיצא מכל זה, זה שיותר ויותר דיירים מתחילים להבין – דרור צבוע. אני אוהב אותו, באמת. הוא מצחיק, מעביר מסרים חשובים – אבל הוא גם צבוע. כמו שאי אפשר לקחת ממנו את ההומור, אי אפשר גם להתכחש לצביעות.
יש הרבה אמת במה שהוא ומאור אומרים על מאי מאחורי הגב, אבל ההבדל הוא שמאור רעה גם בפרצוף. ודרור? פשוט טמבור. הוא אפילו מודה בזה: "ברומא תהיה רומאי". הוא יודע לשחק את המשחק החברתי, להוריד ממנו אש, וזה עובד על הדיירים בבית. אבל הוא שוכח – אנחנו בחוץ רואים הכול. ועליי בכל אופן, זה לא עובד.
ריב בממ"ד על חביתה וגבינה צהובה (צילום :צילום מסך רשת 13)
לקראת סיום, אני חייב לדבר על הניתוק של הדיירים. האח הגדול מכריז "דיירים, יש אזעקה", והם ממשיכים לריב על חביתה וגבינה צהובה.
אלוהים, אם רק הייתה לי טיפה מהשקט הזה שהם חיים בו.
ואם נתייחס בכל זאת לריב הזה ברצינות: אלאיה ולורן, מדברות על צביעות, בזמן שהן בעצמן הולכות ופותחות על שלקה. רק בפרק הקודם – הן פתחו עיניים על שלי, כי היא העזה להכין לעצמה חבילת פתיתים באמצע הלילה.
נכון, ברור לי שהתנהלות סביב אוכל בבית האח שונה מאשר בבית הפרטי של כל דייר ודיירת. אבל כשאתן הראשונות לצעוק "צביעות", כדאי שתתחילו להסתכל גם על עצמכן.
