היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה אתמול (שלישי) את עמדתה לבית המשפט העליון במסגרת העתירה נגד החלטתה לאסור על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנות ראש שב"כ חדש. עמדת היועצת מבוססת על כך שלנתניהו קיים ניגוד עניינים, בהתאם לפסיקת בג"ץ מהחודשים האחרונים.
לפי עמדת היועצת, הליך הפסקת כהונתו של ראש השב"כ היוצא, רונן בר, והליך מינוי מחליפו, מהווים "אירוע רציף אחד", ולכן לא ניתן להפריד ביניהם לצורך בחינת ניגוד העניינים בו מצוי נתניהו. לדבריה, "לא ניתן להפריד באופן מלאכותי בין חלקי התהליך לעניין ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה".
יש לשים לב לנקודה חשובה: בפסק הדין האחרון של בג"ץ בנושא, לא נכללה התייחסות ישירה למינוי מחליף לראש השב"כ. בג"ץ קבע כי נתניהו פעל בניגוד עניינים כאשר קידם את הליך פיטוריו של רונן בר מהתפקיד, אך לא נאמר בפסק הדין דבר לעניין מינוי מחליף לתפקיד.
לא מדובר בפעם הראשונה שבה היועצת המשפטית מפרשת באופן רחב את פסיקות בג"ץ בנוגע לעניין זה. בתחילת הפרשה, קבעה היועצת כי הצו הארעי של בג"ץ, שמונע את פיטוריו של רונן בר מראשות השב"כ, אוסר גם על קיום ראיונות למועמדים לתפקיד.
בהחלטה על עמדה זו של היועמ"שית, אשר הוגשה לבג"ץ והועברה לנתניהו כהנחייה, הבהירה השופטת גילה כנפי שטייניץ כי לראש הממשלה מותר לקיים ראיונות למועמדים לתפקיד ראש השב"כ, וכי עמדת היועצת חרגה מהיקפו של הצו השיפוטי. "לא ראיתי להרחיב את היקף הצו", קבעה השופטת.
