
על פניו, ניתן היה לחשוב שהירידה בשיעורי ההשתתפות נובעת מעלייה בשיעור הצעירים הלומדים, אך הדו"ח מזהיר: "הירידה בשיעור ההשתתפות של קבוצות הגיל הצעירות קרתה במקביל לירידה בשיעור הלומדים במוסדות לימוד אקדמיים, ואינה מוסברת ע"י גידול במוסדות לימוד אחרים המקנים מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה".
במילים אחרות, חלק מהצעירים אמנם נמצאים במסגרת לימודית – אך לא במסגרות שיש להן ערך ממשי בשוק העבודה. "לימודים שאינם מקנים כישורים רלוונטיים – לא יסייעו להשתלבות העתידית של אותם צעירים", נכתב.
הדו"ח מצביע גם על שינוי משמעותי בהרכב הדמוגרפי של קבוצות הגיל הצעירות: "העלייה בחלקה היחסי של האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית בקרב קבוצת הגיל הצעירה מסבירה חלק משמעותי מהירידה בשיעור ההשתתפות". לפי הדו"ח, לקבוצות אלו שיעורי השתתפות נמוכים באופן מסורתי, וככל שמשקלן באוכלוסייה גדל – כך נחלש שוק העבודה.
הסימולציות שבוצעו במסגרת הדו"ח מצביעות על כך שלמרות שיהודים לא חרדים מהווים 68% מהאוכלוסייה בגילאים הצעירים, הם אחראים רק ל־12% מהירידה הכוללת. לעומת זאת, האוכלוסייה הערבית – שמהווה 23% בלבד – אחראית ל־46% מהירידה.