בשבוע שעבר התקיימה בארה"ב הבכורה לסרט האנימציה "לא רעים בכלל 2" של אולפני דרימוורקס (DreamWorks) וימים אחדים קודם לכן, הסרט יצא לאקרנים בארץ. האנימטור המצליח וראש מחלקת האנימציה של דרימוורקס (DreamWorks) לירון טופז לא נכח בשתיהן. בבכורה הישראלית הוא היה בטיסה, ובזו שהתקיימה בארה"ב הוא היה כאן בחופשת מולדת בישראל, לרגל חגיגת בר המצווה של בר, בנו הבכור.
סרט האנימציה "לא רעים בכלל 2" כהמשכו של הסרט הראשון "לא רעים בכלל" שיצא בשנת 2022 וסחף את הקהל העולמי עם הומור, אקשן ואנימציה, מספר על כנופיית פושעים בדמותן של חיות מואנשות בהן זאב, נחש, כריש, עכבישה. בהיותן ועל פי התפיסה הרווחת ה"באד גייז", מחליטות החיות ליישם את יעודן בהתאם לקלפים שהגורל חילק להן ויוצאות לבצע שוד. אבל כשהן מבינות שהן לא חייבות להיות הרעות חל בהן שינוי.
"לא רעים בכלל 2", מאת פייר פריפל, שבימי הקיץ והחופש הגדול ממלא את בתי הקולנוע בילדים ומשפחות, נוצר באולפני דרימוורקס בהוליווד ובעקבות הצלחתו של הסרט הראשון.
מאחורי הסרט השני והמצליח בסדרה ניצבת גאווה ישראלית בראשה כאמור האנימטור לירון טופז, 43, שמתגורר עם משפחתו הישראלית בלוס אנג'לס, ארה"ב ב-20 השנים האחרונות.
בגיל שש כבר ידע הילד לירון שהוא רוצה להיות אנימטור. אף שאז בגילו הרך הוא לא ידע עדיין מה שם המקצוע, עד ששאל את הגננת איך קוראים לאיש שעושה סרטים מצויירים. "אנימטור" השיבה הגננת. "מאז זו המטרה שלי לעשות סרטי אנימציה".
כילד, מה הפעים אותך בסרטי האנימציה?
"התרגשתי לראות איך ציור מקבל חיים. ההורים שלי הביאו לי קלטות ישנות וצפיתי בסרטי מיקי מאוס משנות ה-50 וה-60, ובכל פעם מחדש נדהמתי למראה הציורים שקמים חיים ונושמים.
באותה תקופה בשנות ה-80' המאוחרות, דיסני היו בתקופת הרנסנס שלהם. בכל שנה הם הפציצו עם סרטים חדשים כמו "בת הים הקטנה", "אלדין" ועוד. היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות. ההורים תמכו בי ושלחו אותי ללמוד בבית ספר לאמנויות מכיתה א'".
בגיל 11 לירון יצר את סרט האנימציה הראשון שלו ומבית הספר היסודי לאמנויות המשיך בקו ישיר ל"תלמה ילין" במסלול ללימודי אמנות חזותית. אפרופו קבלת החלטות לחיים שקיבל טופז מגיל צעיר, כאן בתלמה ילין הוא פגש את לירית, תלמידה במגמת תיאטרון, שהייתה לאשתו ואם שלושת ילדיהם בר 13, ניב 9, וריי 3.
את מסלול ההמראה שלו אל עולם האנימציה החל לירון טופז לאחר הצבא כשנסע ללמוד אנימציה בארה"ב בבית הספר "רינגלינג" (Ringling) שבפלורידה. בסיום הלימודים קיבל התמחות מהאקדמיה לקולנוע באולפני סוני (Sony Pictures Imageworks) כאן החל לעבוד על סרטו של טים ברטון "אליסה בארץ הפלאות".
מכאן עבר לעבוד באולפני דרימוורקס DreamWorks והיה שותף ליצירת כמה מהסרטים הגדולים בהם: "קונג פו פנדה" ('Kung Fu Panda'), "הדרקון הראשון שלי" ('How to Train Your Dragon') וגם "הקרודים" ('The Croods').
בשנת 2018 טופז ביים את סרטו הראשון – 'Bilby' שזכה בפרסים בפסטיבלים ברחבי העולם, אף נכלל ברשימה המקוצרת בקטגוריית סרטי אנימציה בפרסי האוסקר 2018. "זה שינה לי את הקריירה" כך הוא אומר.
"כשעברתי לדרימוורקס הציעו לי להיות אנימטור של דמויות רקע, תפקיד נמוך מזה שהיה לי בסוני אבל לא היה לי אכפת. התרגשתי להגיע לסטודיו גדול והתייחסתי לעבודה הכי ברצינות כי רציתי להישאר איתם. בנוסף הם סייעו לזרים בחברה בכל מה שקשור לקבלת ויזה".
כעבור שנה וחצי בדרימוורקס, המנטור שלו ג'ים בקסטר שהיה אז ראש מחלקת אנימציה של החברה (כיום הוא ראש אנימציה בנטפליקס) קידם אותו להיות אנימטור בסרט "הקרודים" "למעשה הוא לקח אותי תחת כנפיו", אומר טופז.
לאחר שסיים לביים את "בילבי", החל טופז לביים סרט באורך מלא אך עצר את ההפקה בעיצומה לטובת סרט קצר שמהווה את החוליה המקשרת בין "לא רעים בכלל" ל"לא רעים בכלל 2". "זה סרט קצר בן 5 דקות. במקביל עבדנו על הגרסה הארוכה של 'לא רעים בכלל 2'. ומצפים שהראשון שקנה לו קהל מעריצים, יביא את הצופים לצפות בסרט החדש באולמות הקולנוע".
כיום מכהן לירון טופז כראש מחלקת האנימציה בדרימוורקס ואחראי על פיתוח והצבת יעדים ארוכי טווח בנושאים טכנולוגיים ואמנותיים. "ככל שאתה מתקדם בתפקידים רמת האחריות משתנה. כסופרווייזר אתה מתערב בשלבים הראשונים של ההפקה. כשאתה מביים את הסרט הראשון במקרה שלי על בילבי, משמעות הדבר היא עבודה עם כל המחלקות במגוון גדול של תפקידים", הוא מסביר.
במקביל לעבודתו התובענית בדרימוורקס, ב-15 השנים האחרונות לירון טופז מנהל בית ספר אונליין לאנימציה Frame by Frame Animation אותו פתח עם סיום לימודיו בארה"ב. הלימודים מתקיימים בשפה העברית.
בימים אלה הוא מביים ביחד עם חברו ושותפו אבנר גלר מנהל פרויקטים ב"סוני" סרט אנימציה אישי לזכרו של סבא שלו. "סבא שלי נפטר מזמן, היינו קרובים מאוד והוא השפיע עלי. זה לא סרט ביוגרפי אלא יותר סרט מטפורי על החיים ועל האובדן של אדם קרוב ויקר שהשפיע עלי. הסרט מסופר בצורה אוניברסלית על אבל וצער אישי" משתף טופז.
בין לבין הוא עמל על שאיפותיו העתידיות לכתוב ולביים סרטים משלו כששחלק מהרעיונות הוא מדסקס עם הסטודיואים שלו. "הרעיונות כולם הם בתחום האנימציה. זה המדיום שמעניין אותי".
סרטי אנימציה מיועדים לילדים בלבד?
"אנחנו בדרימוורקס יוצרים את הסרטים שלנו כך שיתאימו לכל הגילאים, גם משום שמדובר בהפקה יקרה מאוד בת עשרות מיליונים. אלה סרטים כיפיים שמתאימים לילדים, לנוער ולמבוגרים. סרט אנימציה שמוקרן על מסך הקולנוע מספק אסקפיזם טוב. יחד עם זאת אנחנו שואפים ליצור סרטים שיש להם מסר, משמעות ומוסר, כן הערך הזה שקצת נעלם בזמן האחרון".
האם קשה להיות ישראלי בעת הזאת בארה"ב?
"מאז ה-7 באוקטובר כשחטפנו כאפה רצינית, חל שינוי גדול. אנחנו רואים מרחוק איך העולם ראה ורואה את מה שקרה וזה שובר את הלב. אישית לא חוויתי שינוי ביחס של האנשים כלפי וזה בגלל מקומי הספציפי בדרימוורקס. יש לנו כאן תמיכה. גם שלושת הילדים שלנו שנולדו בארה"ב, לא נתקלו ביחס אנטישמי בוודאי בגלל העובדה שהם לומדים בבתי ספר יהודים. אבל יש לי חברים שלא זוכים ליחס דומה בסטודיואים שלהם".
האם הילד בן השש שהיית מלווה אותך עדיין בעבודתך כאנימטור?
"צריך להישאר ילד ונאיבי על מנת לעסוק בתחום האנימציה, זה חלק מהקסם. אני מאוד מחובר לילד בן השש שחלם ורצה להיות אנימטור, ומאוד שמח שהלכתי בנתיב הזה".
