אז נכון להיום, 11,500 מפונים, שהובטח להם מענק חירום כבר ביום שני שעבר, לא ראו ממנו שקל. האנשים שאיבדו את הבתים שלהם, חלקם ממעמד סוציואקונומי נמוך מאוד, נשלחו להתמודד לבד עם צורך מיידי בבגדים, סבון, משחה ומברשת שיניים ותרופות הרגעה. ובינתיים, מדינת ישראל עסוקה בהפניית אצבעות מאשימות לכל הכיוונים.
אבל אם חשבתם שלפחות העסקים יקבלו את הפיצוי שהובטח להם במהירות ראויה, כדאי שתזמינו קפה ומאפה. אפשר גם להישאר לצהריים, כי תהיה פה המתנה. התוכנית עדיין בדיונים. לא סגורה, לא מוגדרת, לא מתוקצבת. וגם אם מחר תצא סוף סוף מהניילון, היא צפויה לעבור דרך מכשולים של בירוקרטיה סבוכה, רק כדי לפתוח את האפשרות להגיש בקשה. לא כדי לקבל כסף – אלא רק כדי לבקש אותו. תוסיפו לזה את הזמן שלוקח לרשות המסים לעבד את הבקשות, ותגלו שהכסף אולי, אולי, ינחת בחשבון רק בעוד שלושה שבועות-חודש.
ח"כ ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, מבהיר שחקיקה בשלוש קריאות תיקח במקרה האופטימי שבועיים, ובפסימי – חודש. ורק אז, אחרי שהכנסת תסיים להתחבט, אפשר יהיה להתקדם. כי רק אחרי שיאשרו את הגדלת הסכומים לעסקים עם מחזור עד 300 אלף שקלים, יעלו את המקדמים לפיצוי הוצאות, יתקנו את הפיצוי על שכר ל־85%, וישוו את ירידת המחזורים ליוני 2023 – נתחיל לדבר על משהו שדומה לעזרה.
