מסתבר שגיא פלג מחליף בימים אלה את רפי רשף בקשת 12, ומסתבר שזה מצוין. בשעה של אקטואליה, הפרשן המשפטי של הערוץ עשה את מה שכל כך נדיר לראות בתקשורת הישראלית: לחתוך את הבולשיט. כל כך פשוט, כל כך חריג.
תרבות אולפני הפאנלים בטלוויזיה, כלי מרכזי ברידוד וההשטחה של השיח בישראל, הכילה על עצמה ערך עליון של ריבוי דוברים ו"איזונים קדושים" בין הצדדים. המריבה בין כולם אמורה להיות "טלוויזיה טובה", סוערת. זה כמובן קשקוש. זו תרבות של סיסמאות נבובות, דפי מסרים ותחרות הרעשה. איך בזה שום ערך ציבורי, להיפך: זו הפיכה של המסך לקרקס, ומעילה בתפקיד העיתונאי.
זה לא חייב להיות ככה: האולפן של גיא פלג לא היה גדוש וגם לא היה מגוון והתכנית לא הייתה סנסציונית, אבל היה בה הדבר הנדיר והנכחד הזה, שפעם קראנו לו "שיחה אינטליגנטית". כזו שבה מבררים דברים עם ירון אברהם, אוהד חמו, קרן בצלאל ומיכל פעילן, או עם יושבי האולפנים רונן צור ועופר ברטל. מקום שלא מדקלמים בו אלא צריכים לתת תשובות, ובעיקר: לא מטשטשים את המציאות, גם אם היא לא נעימה לאוזן.
