
"ארץ נהדרת" חיה ומתה על התפר שבין הפרודיה והסאטירה, ובעברית ישראלית עכשווית – בין המצחיק למה שעגום מכדי לצחוק עליו. הקוקטייל הזה לא תמיד יציב, אבל כרגע, בממ"ד, הוא מאוד נחוץ. כש"ארץ נהדרת" הגיחה מהדיכאון של אוקטובר 2023 היא ניסתה קודם כל להעלות חיוך בזמן שלא הייתה בו שום סיבה לחייך. הפעם, כשהיא חזרה לפרק מיוחד בעקבות מלחמת ההפגזות מול איראן, היא נקטה בגישה דומה, אם כי קצת פחות תהומית: קודם כל להאיר את המגוחך והמטופש; אחר כך לבעוט.
זה בסדר, וזה חביב, ובאמת: יש הרבה דברים מטופשים מסביב – מההליכה המגושמת סביב מיקומי הנפילות, דרך הבלאגן בפיקוד העורף, ועד, ובכן, ישראל כץ. בשם המורל הלאומי קיבלנו גם שני חיקויים דומים למדי של אויבינו האיראנים, חמינאי האומלל ומגישת הטלוויזיה האיראנית המופגזת. כידוע, אין שמחה כמו שמחה לאיד, אבל בואו נודה על האמת: קומדיה גדולה זה לא. הציפייה מ"ארץ נהדרת" היא לתת יותר מזה. אפשר לצפות ממנה גם לזעזע קצת יותר, ולצאת מהקווים. היו כמה רגעים שבהם היא הצליחה לעשות את זה.