ההתרגשות לקראת תחרות האירוויזיון ה-70, שתתקיים במאי 2026 באוסטריה, מעוררת התנגדות פוליטית חריפה במדינה המארחת. במרכז המחלוקת עומדת שאלת השתתפותה של ישראל בתחרות, שהפכה לנושא פוליטי רגיש.
מרקוס אבוורצגר, ראש מפלגת הימין הקיצוני FPÖ באזור טירול, יצא בקריאה פומבית לאוסטריה לבטל את אירוח התחרות. בראיון לסוכנות הידיעות האוסטרית APA, הוא הביע חששות ביטחוניים חמורים וטען שהתחרות מלווה בגל של אנטישמיות ורדיקליזם שמאלני קיצוני. אבוורצגר פנה לקנצלר כריסטיאן שטוקר ולסגן הקנצלר ושר התרבות אנדריאס באבלר בדרישה לשקול מחדש את התמיכה באירוע.
לטענת אבוורצגר, הבעיה אינה רק עניין של ביטחון פיזי. הוא סבור שהאירוויזיון הפך לזירה פוליטית נפיצה, וציין כדוגמה את האווירה האנטי-ישראלית ששררה בתחרויות קודמות. הוא התייחס במיוחד לקריאות להחרים אמנים ישראלים, שאותן הגדיר כ"מטורפות לחלוטין", והזכיר את היחס העוין שספג המתמודדת הישראלית יובל רפאל בתחרות בבאזל.
העניין מקבל משמעות מיוחדת לאור העובדה שאינסברוק, בירת טירול, היא אחת משתי הערים המועמדות לארח את התחרות. אבוורצגר חושש שאירוח האירוויזיון באזור שלו יפגע בתדמית הבינלאומית של טירול. הוא טען שבמצעד הגאווה האחרון בעיר הונפו דגלי חמאס על ידי קבוצות קומוניסטיות, מה שמעיד לדעתו על חדירה של רדיקליזם פוליטי לאירועי תרבות.
המבקרים טוענים שאבוורצגר מנצל את הנושא לצרכים פופוליסטיים ומפיץ הפחדות מיותרות. עם זאת, עמדתו משקפת מתח עמוק יותר בין הצגת האירוויזיון כאירוע תרבותי א-פוליטי לבין המציאות המורכבת. בינתיים, אבוורצגר דורש להכין תוכנית ביטחון לאומית בשיתוף שירותי הביון, וטוען שהסיכונים הביטחוניים והפוליטיים אינם מוערכים כראוי.
רשות השידור האוסטרית והממשלה טרם הגיבו רשמית לדרישותיו של אבוורצגר. ההכרזה על העיר שתארח את התחרות צפויה בסוף אוגוסט, יחד עם קביעת התאריך המדויק של הגמר הגדול. השאלה הגדולה היא האם הלחץ הפוליטי יצליח לשנות את תוכניות האירוח. בכל מקרה, ברור שהדרך לאירוויזיון 2026 תהיה רצופת מכשולים פוליטיים, והתחרות עצמה עלולה להפוך לזירת מאבק.