ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין קיימה היום (ראשון) דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון העוסק בשילוב תלמידי ישיבות בשירות צבאי או לאומי-אזרחי. במוקד הדיון עמדה שאלת אופן חישוב יעדי הגיוס – סוגיה מהותית שעשויה להכריע את גורל החקיקה.
חברי הוועדה בחנו את היעדים המספריים שנקבעו בתוספת השנייה להצעת החוק, לצד עקרונות שר הביטחון כפי שהוצגו בדיונים קודמים: האם יעדי הגיוס ייקבעו בחקיקה מחייבת, האם לכלול שירות לאומי-אזרחי בגופים ביטחוניים ביעדים, כיצד ייקבע שיעור העלייה השנתי ביעדים, ומה תהיה נקודת המוצא – מחזור גיוס ספציפי או כלל הפוטנציאל החרדי.
המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, קובי בליטשטיין, הסביר כי המטרה היא להגיע להסכמה רחבה עם המנהיגות החרדית. לדבריו, החוק אינו מחדש את מנגנון האכיפה, אך מצפה ליישום מחמיר יותר בעתיד: "סוגיית האכיפה היא ברורה בחוק היום, שכל מי שעריק יש נגדו צעדים משמעתיים. זה לא שאין היום סנקציה לצבא, פשוט לא משתמשים בה. למה לא משתמשים בה בעשרים שנה האחרונות? כמו בהרבה תחומים אחרים שלא אוכפים. ב2025 אנחנו רואים עליה דרסטית בכמות המעוכבים בנתב"ג".
לגבי היעדים, פירט בליטשטיין כי הכוונה היא להגיע לגיוס של 50% מבני ה-18 החרדים תוך שבע שנים: "החל מ-4,800 מתגייסים בשנת היעד הראשונה ועד 9,000 בשנה השביעית, עם שירות צבאי או לאומי ביטחוני. היעדים הביניים יישארו להחלטת הממשלה".
עם זאת, היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, הצביעה על בעייתיות מהותית: בעוד שהיעדים נקבעים לפי מחזור הגיוס, משרד הביטחון מציע למלא אותם מכלל "הבריכה", כלומר חרדים בגילאי 18 עד 26 – ולא רק לפי מחזורי הגיוס שנגזרים מגילאי 18 בלבד. "אם המילוי מתבצע מהבריכה הכללית, על היעדים לשקף זאת במספרים גבוהים יותר," הדגישה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין, סיכם בציניות מרירה: "כל הדיון הזה היה נחסך אילו היינו מקבלים מענה לשאלה הפשוטה – האם סופרים בפאונדים או במטרים? צריך להחליט מהי נקודת המוצא: מחזור הגיוס או כלל הבריכה?".
המהלך שבו משרד הביטחון מציע לחשב את יעדי הגיוס מכלל החרדים בגילי 18 עד 26, ולא רק לפי בני ה-18 שמיועדים לגיוס בשנה מסוימת, נחשב לטריק שנוח לחרדים. הרחבת "בריכת" המועמדים יוצרת מראית עין של גיוס רחב יותר, אך בפועל מאפשרת לעמוד ביעדים במספרים נמוכים בהרבה. במקום לגייס אחוז משמעותי ממחזור אחד, מתפזרים היעדים על פני אוכלוסייה גדולה יותר – שחלק ניכר ממנה כבר פטור מגיוס או אינו בר-גיוס – ובכך מצטמצם הלחץ הציבורי והמשפטי להעלאת שיעור הגיוס בקרב חרדים.
