לפני כמה ימים התקיימה הפתיחה החגיגית של הפרויקט העתידי "שערי סיוניק" (Syunik Gate) בארמניה – הכביש שאמור לחבר בין ארמניה לבין הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן האזרית. נשיא ארמניה והאגן חאצ'טוריאן דיבר על כך ש"שערי סיוניק", לאחר שיפתחו, למרות הטראומה של המלחמה, יסייעו להשיג שלום בין שתי המדינות ויובילו להשקעות פרויקטים חדשים באזור.
כשביקר באזור הסיוניק, חשוב מבחינה אסטרטגית, אמר ש"שערי סיוניק אמורים להיפתח" לאיזור ולעולם. האזרים מזמן לוחצים על הארמנים בנושא של בניית המסדרון הזה בחבל סיוניק שארוכו 43 קילומטרים, אך עד כה הארמנים לא היו גמישים מכיוון שטענו שהאזרים יספחו לעצמם בכוח את השטחים שאמורים להיות נייטראליים. היום, על מנת להגיע מאזרבייג'אן לנחצ'יבאן יש להשתמש בנתיבי אוויר או לבצע עיקוף ולהיכנס דרך שטחן של גאורגיה או איראן. באירוע של השקת הפרוייקט, שבו דיבר חאצ'טוריאן השתתפו אנשי עסקים, נציגי עמותות, נציגי משרדי ממשלה, וגם האזרחים הארמנים שסובלים שנים רבות מהבידוד הגאוגרפי.
כולם מעונינים בפתיחת המסדרון שלא רק יאפשר את המעבר של סחורות אלא גם יעזור באיחוד משפחות. ב-19 בספטמבר 2023, במבצע צבאי שנמשך יום אחד בלבד, הצליחה אזרבייג'אן יחד עם צבא טורקיה לכבוש את המובלעת הארמנית ולגרום לעקירה של חלק ניכר של האוכלוסייה המקומית מביתם. הארמנים שנשארו באיזור מצפים לכביש הזה בכליון עיניים מכיוון שאם ייבנה – אזי יתאפשר להם לבקר את המשפחות בערים הארמנים שקלטו את פליטי המלחמה.
על פי הערכה של הבנק העולמי, הפתיחה של המסדרון, אשר תכלול תשתיות, רכבות וכבישים, עשויה להגדיל את נפחי הסחר העולמי ב-50 עד 100 מיליארד דולר בשנה כבר ב-2027. בבלומברג מצפים, כי המסדרון יקטין את זמן מעבר המטענים ברחבי אירואסיה בלפחות 15 שעות בממוצע, וכתוצאה מכך יביא לחיסכון שנתי של מיליארדי דולרים. לפי אותו המקור, עבור אזרבייג'ן, המסדרון צפוי להגדיל את היצוא ביותר מ-710 מיליון דולר ולהגדיל את התמ"ג שלה ב-2%.
לאזרבייג'ן, שרואה במסדרון זנגזור, שאמור לעבור במחוז סיוניק, קיים אינטרס אסטרטגי ממעלה ראשונה בפרויקט. עבור באקו, המסדרון לא רק יספק גישה יבשתית ישירה לרפובליקת נחצ'יבאן ולטורקיה, אלא גם יבטל את הצורך לנסוע דרך איראן או גאורגיה השכנות. זהו מהלך שיחזק משמעותית את הקשרים הכלכליים והפוליטיים של אזרבייג'ן עם טורקיה ויפתח נתיבי סחר חדשים למערב.
לפי התחזיות, המסדרון אמור להגדיל את הקיבולת של מטענים שעוברים באזור ב-10 עד 12 מיליון טון בשנה. נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, הדגיש פעמים רבות את חשיבות המסדרון ואף איים בעבר ש"אם ארמניה לא תספק את המסדרון, אזרבייג'ן תיקח אותו בכוח". כעת, באקו מבקשת להשיג שליטה על איזור הסיוניק, מה שיאפשר לה להמשיך ולנגוס משטחה של ארמניה בעתיד. במערכה צבאית של ה-19 בספטמבר 2023 נהרגו מאות בני אדם, ואזרבייג'ן גירשה את רוב האוכלוסייה הארמנית שמנתה כ-120 אלף בני אדם, ורובם ברחו לארמניה בשבועות שאחרי כן. הגב הטורקי מאשר לבאקו להכתיב סדר פוליטי חדש באזור.
האיראנים משמיעים ביקורת חריפה נגד טורקיה בעקבות תמיכתה באזרבייג'ן בסוגיית מסדרון זנגזור. המסדרון, שאמור לחבר את אזרבייג'אן עם המובלעת רפובליקה נחצ'יבאן השייכת לה אך מנותקת ממנה טריטוריאלית, מהווה אבן של מחלוקת בינה לבין ארמניה. האיראנים מתנגדים לשליטה אזרית על מסדרון זנגזור, מכיוון שאם ייבנה אזי תחסם הרציפות הטריטוריאלית בין טהרן לבין ארמניה ומשם לאירופה.
בעקבות ביקור נשיא ארמניה, והאגן חאצ'טוריאן, באזור סיוניק השבוע, הביע יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן בעניינים בינלאומיים, עלי אכבר ולאיתי, התנגדות חריפה לעמדת אזרבייג'ן וטורקיה והאשים את נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, כי התנהלותה בסוגייה זו מכשילה את המאמצים של איראן להרחיב את השפעתה בדרום-הקווקז.
העמדה הארמנית משקפת את ההתחממות ביחסי אזרבייג'ן-ארמניה בחודשים האחרונים בצל שחיקתה של רוסיה במלחמה באוקראינה וחוסר שביעות רצונה מההתקרבות המשמעותית של רוסיה לאיראן. הארמנים כועסים על רוסיה שלא הגנה עליה במלחמה עם אזרבייג'ן ואילו האיראנים כועסים על הארמנים בגלל שמסדרון זנגזור עלול לחסום את הקשר היבשתי בינם לבין רוסיה. הפרשנים מבינים את הדאגה של טהרן מכיוון שהמסדרון "עלול להרחיב את ההשפעה הטורקית וכעת להביא נוכחות אמריקאית ישירה" – דבר שהאיראנים אינם יכולים להתעלם ממנו.
בתחילה, רוסיה הציעה את עצמה בתור צד נייטרלי שבא לפקח על הסכם הפסקת האש, והיא תמכה בפתיחת נתיבי תחבורה תחת ריבונות ארמנית. רוסיה יותר קרובה לארמניה הנוצריחת מאשר לאזרבייג'ן המוסלמי והיא קיוותה לקדם את האינטרסים הארמניים בפרוייקט. כיום, עמדתה פחות רלוונטית. לאחר ריב עם אזרבייג'ן, הקרמלין נהנה מפחות השפעה באזור הקווקז וכבר אין האפשרות שכוחות משמר הגבול הרוסיים יאבטחו את המסדרון.
פוטין זרק את כולם לחזית האוקראינית ונשאר חשוף במזרח התיכון ובדרום קווקז. מצד שני, בקרמלין מודעים לחששות הארמניים ולא רוצים לדחוף את ארמניה לחלוטין לידי טורקיה והמערב. רוסיה נהגה לזרוע כאוס באזור ולהציע את עצמה בתור המתווכת הבלעדית. היום, כשהלגיטימציה של רוסיה נמצאת במגמת ירידה, הפרויקט המשותף בין ארמניה לאזרבייג'ן הפך להיות לבר קיימא. נוכחותה של רוסיה באזור הפריעה לפרויקט הזה לצאת לפועל ואילו היום, הצדדים מבינים שהפרויקט יוביל לצמיחה של האזור הנידח.
טורקיה היא המרוויחה העיקרית מהמסדרון, מכיוון שבנייתו יחזק את מעמדה של טורקיה בתור מעצמה אזורית ויעניק לה גישה יבשתית לאזרבייג'ן ולמדינות בעלות אוכלוסיה פרו-טורקית נוספות במרכז אסיה. טורקיה מקדמת בנחרצות אתה החזון של "יוזמת מסדרון המזרח התיכון-מרכז אסיה" (Middle Corridor Initiative). טורקיה רואה במסדרון זנגזור הזדמנות ליצור רצף יבשתי עם אזרבייג'ן ומשם עם מדינות מרכז אסיה עם אוכלוסייה טורקמנית, כמו קזחסטן, אוזבקיסטן, וטורקמניסטן.
המסדרון יקצר באופן משמעותי את נתיבי הסחר בין טורקיה לבין מרכז אסיה ולסין, תוך עקיפת רוסיה ואיראן. בנוסף, המסדרון עשוי לקצר את המרחק בין אזרבייג'ן לטורקיה ב-342 קילומטרים. פוטין לא מרוצה מהשאיפות של ארדואן אלא שהראשון לא נמצא במצב להכתיב לנשיא טורקיה את האג'נדה. כשפוטין פתח במלחמה נגד אוקראינה הוא הצדיק את המהלך באמצעות הטענה של "לעצור את ההתפשטות של נאט"ו". היום, טורקיה, מדינת נאט"ו, יושבת מתחת לאף של רוסיה ובקרמלין לא יכולים לעשות עם זה דבר.
