המשטר החדש בדמשק מנסה לבסס את שליטתו על כלל הכוחות החמושים במדינה. לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, שר ההגנה הסורי, מרחף אבו קסרה, פרסם בסוף השבוע קריאה לקבוצות חמושות קטנות שנותרו מחוץ למסגרת הביטחונית הממלכתית להצטרף למשרד ההגנה תוך עשרה ימים, אחרת – "יינקטו צעדים מתאימים" נגדם.
בהודעה שנמסרה אמש (שבת), אמר אבו קסרה כי מרבית היחידות הצבאיות כבר שולבו ב"מבנה מוסדי מאוחד", וכינה את המהלך "הישג גדול בדרך לבניית צבא לאומי אחד". המסר חד משמעי, גם אם מנוסח בלשון מעורפלת. בסוריה, ניסוחים כאלה אינם סתם קלישאה: הם רומזים על שימוש בכוח, ואף יותר מכך.
המשטר הסורי מנסה להציג שליטה מחודשת על מנגנוני הכוח – אך בפועל, המדינה עדיין רוויה באלפי חמושים עצמאיים, מיליציות מקומיות, תאים אידאולוגיים, וגם כאלה שמתנגדים לשלטון החדש. הקריאה לאיחוד הכוחות תחת מטריית משרד ההגנה היא ניסיון לייצר מראית עין של שלטון ריבוני.
אף שההודעה לא נקבה בשמות של פלגים מסוימים, פרשנים מעריכים כי היא מכוונת בעיקר כלפי קבוצות אסלאמיסטיות חמושות ופלגים מקומיים שפעלו באזורים הכפריים בצפון ובדרום המדינה. עם זאת, נראה כי ההצהרה אינה מתייחסת לכוחות הסורים הדמוקרטיים (SDF), כוח כורדי-ערבי הנתמך על ידי ארצות הברית, אשר חתם מוקדם יותר השנה על הסכם עם הנשיא הזמני אחמד א-שרע בנוגע לשילוב במוסדות המדינה.
במהלך השבוע שעבר קיבלה דמשק תמיכה דיפלומטית משמעותית, כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נפגש עם א-שרע והכריז על הסרת הסנקציות הכלכליות מעל סוריה – מהלך שעשוי להקל על הכלכלה הסורית המקרטעת. שר הפנים הסורי, אנאס חטאב, בירך על ההחלטה, ואמר כי היא "תסייע ביציבות ביטחונית וקידום השלום האזרחי במדינה".
מאז סיום שלטונו של אסד, המדינה סובלת מחוסר יציבות ביטחונית, כאשר כלי נשק רבים ממשיכים להיות מופעלים בידי קבוצות לא ממוסדות. רק במרץ האחרון נרצחו מאות מבני העדה העלאווית ב"מתקפות נקמה" של חמושים סונים, בעקבות תקיפות של כוחות נאמנים לאסד באזור החוף. באפריל פרצו עימותים בין לוחמים דרוזים לחמושים סונים בפרברי דמשק, בהם נהרגו למעלה ממאה בני אדם. בתוך כך, דיווחו הרשויות הסוריות כי במהלך סוף השבוע נערכו פשיטות של כוחות הביטחון נגד תאי דאעש בעיר חלב.
מעבר לגבול, במיוחד בצפון רמת הגולן- עוקבים בדאגה. ברקע הדיווחים על מגעים בין ישראל לסוריה, החשש המרכזי נותר בעינו – ההיסטוריה של הנשיא הסורי כג'יהדיסט קיצוני, וקשרים אפשריים עם ציר איראן-חיזבאללה – כרגע, סימני השאלה גדולים. אמנם המשטר החדש בראשות אחמד א-שרע מנסה לשדר סדר, פיוס ובנייה מחדש של מוסדות המדינה, אך לא ברור עד כמה יש לו שליטה אמיתית בשטח, ובמיוחד באזורים הדרומיים – דרעא, קונייטרה והגבול עם ישראל.
