דיון הבג"ץ שהתקיים הבוקר (שלישי) בעניין פיטורי ראש השב"כ רונן בר החל באווירה סוערת שהובילה להפסקה זמנית ולפינוי הקהל, אך לאחר מכן התחדש והציג לציבור הישראלי את עמדות כל הצדדים המעורבים. חשוב לציין כי עד לסיום הדיון, קיים צו ביניים המקפיא את הפיטורים, אף שהוא מתיר לנתניהו לראיין מועמדים פוטנציאליים אחרים. לפי החלטת הממשלה, הפיטורים אמורים להיכנס לתוקף ב-10 באפריל.
נציג הממשלה, עו"ד ציון אמיר, טען כי לממשלה הסמכות החוקית לפטר את ראש השב"כ. השופטים לא חלקו על עצם הסמכות, אלא התמקדו באופן יישומה. לטענת הממשלה, האמון ברונן בר התערער בעקבות אירועי 7 באוקטובר, והלך והתדרדר עם הזמן. עו"ד אמיר אף הצהיר כי השארת בר בתפקידו מהווה "סכנה לדמוקרטיה".
בהקשר זה עולה חשש שגם אם בג"ץ יפסוק נגד הפיטורים, נתניהו עלול להתייחס לבר כאל דמות סמלית בלבד, דבר המעורר דאגות ביטחוניות. גורמים פוליטיים מסוימים אף קראו להתעלם מפסיקת בג"ץ, מה שעלול להוביל לעימות מוסדי חריף. עו"ד אמיר הזכיר מקרים בהם לדעת הממשלה היה על ראש השב"כ להתערב, כמו בסוגיית "הסרבנות" בתקופת המהפכה המשפטית – טיעון שהותיר את השופטים המומים, כפי שביטא זאת נשיא העליון יצחק עמית.
מנגד, נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן, טען כי הפיטורים נבעו משיקולים זרים – עילה המצדיקה התערבות שיפוטית. לדבריו, חקירות כגון פרשת קטארגייט הן הליך מחויב המציאות הנובע מחשדות שעלו. הלמן הדגיש כי ההליך עצמו פגום ומהווה פגיעה בשומרי הסף החיוניים לדמוקרטיה. העותרים, ובהם עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, הדגישו את חומרת המצב בו נחקר מפטר את החוקר שלו.
