חלילה לי מלהאשים את האיש החזק בעולם במה שמכונה בעגה המשפטית-כלכלית: "סחר במידע פנים", אבל נניח לרגע שמשהו מכוונתו "דלף" עם או בלי מירכאות, מבעוד מועד. מי שהימר נגד המדדים המובילים גרף הון תועפות. הוא הדין אם נניח מישהו "ניחש" שהמכסים עומדים להיות מוקפאים – והימר הפעם עם המדדים – וכך הלאה, בתנודות של יותר מ-10% לכאן או לכאן.
עכשיו נניח שמישהו מכם מקבל מידע היישר מהלשכה הסגלגלה בבית הלבן ורוצה לעשות מזה כסף. אם יש לכם, נניח, 10,000 שקל פנויים להשקעה, הרי שאלה יכולים להניב לכם רווח נאה של בערך 1,000 שקל. אם חזיתם נכונה את כל התנודות ורכשתם את המניות הנכונות, אפשר להניח שהצלחתם להגיע אפילו לרווחים של 2,000 שקלים.
מבחינת אחוזים מדובר באחוז מטורף, כזה שממקם אתכם לצד אנשים כמו וורן באפט למשל. מבחינה נומינלית, הרי שהרווחתם בסך הכל 2,000 שקל. לא רע בשביל משהו שנעשה בשני קליקים על המחשב, אבל לא בדיוק גיים-צ'יינג'ר במרוץ החיים, נכון? והנה שוב צמחו הפערים ביניכם לבין מר באפט.
עכשיו נניח שאתם בעלים של חברה שיש לה תיק השקעות של מיליארד דולר – ועשיתם בדיוק את אותו הדבר. באחוזים עדיין הרווחתם את אותם 20% מרשימים, אבל לעומת זאת בשורת הרווח מתרגמים אותם אחוזים בדיוק לרווח של 200 מיליון דולר… מרשים קצת יותר, נכון?
כלומר, אנחנו חיים בעידן שבו מידע עשוי להיות שווה הון תועפות, בתנאי שהוא מצוי בידיהם של בעלי ההון, בעוד שאם הוא מצוי בידיכם למשל, מבלי להעליב, הרי שהוא יוכל אולי לסגור לכם את הפינה של אותם 5,000 שקלים חסרים לחודש (ולא תאמינו: אותו סכום בדיוק יהיה חסר לכם שוב!).
