המלצות ועדת דיין: יצוא הגז ימשיך, שברון תשמור מאגרים

ועדת דיין, העוסקת במשק הגז, פרסמה היום (ד') את מסקנותיה. הוועדה הייתה מלווה במאבקים נרחבים בין גישת משרד האנרגיה, לפיה יש להשאיר את יצוא הגז על כנו ולשמור על סביבת השקעה שתאפשר גילוי מאגרים נוספים – לבין גישת משרד האוצר, ששאפה להגביל את היצוא לטובת המשק המקומי ואף להוציא את שברון מאחד המאגרים כדי למנוע מונופול במצב של אי-גילוי מאגר נוסף. בנוסף, הצהיר שר האנרגיה: "הונגריה מעוניינת לקנות 5% ממאגר תמר".

● הדולר מתחזק מול השקל בחדות. אלה הסיבות
● מנכ"ל ניו-מד על הוצאת שברון מהמאגרים: "ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לעמוד בהסכמים"

כך או כך, הוועדה מסמנת את סיום עידן הגז בישראל עד 2046, ממליצה לבנות תשתיות ליבוא הגז, ומציבה סטנדרטים לביטחון האנרגטי. שר האנרגיה אלי כהן מתעקש שהעיקר הוא מציאת מאגרי גז נוספים; ויו"ר הוועדה, מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, אמר כי "צריך סביבה אטרקטיבית להשקעות".

המסקנה הראשונה, וכנראה החשובה ביותר, היא שמירה על חובת האספקה למשק המקומי, שעומדת על 440 BCM (מיליארד מ"ק). שאר הגז במאגרים, בשווי 410 BCM נוספים (על-פי הערכת משרד האנרגיה), יוכלו להיות מיוצאים, ורבים מהם כבר נחתמו בחוזי יצוא מול מצרים וירדן. זאת בהתאם לעמדת משרד האנרגיה, שהוביל את הוועדה, יחד עם המועצה הלאומית לכלכלה.

לעומתם, במשרד האוצר יחד עם משרדים נוספים רצו להגדיל את חובת השמירה למשק המקומי ל-515 BCM, ובכך למנוע עסקאות יצוא נוספות. יו"ר הוועדה יוסי דיין התייחס בין השאר לכך כשאמר כי "היו חילוקי דעות לא מעטים בנושאים מהותיים מאוד", ו"לא כל החלטה התקבלה בקונצנזוס".

"לא נכנענו לפופוליזם"

מסקנה חשובה נוספת היא בתחום התחרות: בניגוד לעמדת משרד האוצר, הוועדה לא הכניסה למסקנותיה אפשרות כפייה על שברון למכירת אחד המאגרים. כנראה שלצעדים אלה התייחס יו"ר הוועדה דיין כשאמר במסיבת העיתונאים: "לא נכנענו לפופוליזם ואהדה ציבורית. אנחנו הולכים עם האמת והאחריות שלנו".

הוא אף תקף ישירות את עמדת משרד האוצר ואמר כי "הוצע לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, והנזקים של גישה כזאת הם חמורים מאוד. חברות שהשקיעו כאן את מיטב כספן, אם נשנה את הרגולציה לאחר שהן נמצאות בשוק – צריך לעשות את זה בחרדת קודש ורק אם באמת נידרש לכך. אבל אם נידרש, נעשה את זה. לא ראוי לשנות רגולציה בשביל משהו שיקרה עוד 25 שנה". משרד האוצר לא הגיע למסיבת העיתונאים.

משרד האנרגיה שם דגש מיוחד על משיכת השקעות, ושר האנרגיה אלי כהן אף אמר לאחרונה עם הרשויות בהונגריה, ואלו אמרו שהם שוקלים לקנות 5% ממאגר הגז תמר, בדומה להשקעות שנעשה על ידי איחוד האמירויות לאחרונה. זאת, מהפרספקטיבה של הונגריה, כדי להגן על עצמן מעליית מחירי הגז כמו שקרה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.

במקום זאת, הוועדה כוללת צעדים תחרותיים רכים יותר: קודם כל, חובת המכר בנפרד של השותפות השונות במאגר הגז הגדול בישראל "לוויתן" החל מ-2030, כמו גם הקמת בורסה לגז שתאפשר סחר משני, וחיוב חברות הגז למכור אליה, כך שתהיה יותר מאפשרות אחת לקנות גז עבור תחנות הכוח.

אולם בסופו של דבר, הוועדה שמה בראש מעייניה "עידוד גילוי ופיתוח מאגרים חדשים" כדי להרחיב את ההיצע. על-פי שר האנרגיה אלי כהן, הפתרון הוא "עוד שחקנים ועוד מאגרים. הגדלת ההיצע במשק הגז הישראלי הוא המפתח המרכזי להכנסות גדולות למדינה, לרזרבות גדולות יותר לשוק, לגמישות ביצוא וכמובן גם לתחרות. זאת הדרך".

היום שאחרי הגז

בנוסף לכך, ועדת דיין מתחילה כבר להתכונן ליום שאחרי הגז, שיתחיל לדברי הוועדה בשנות ה-40. מעבר להרחבת האנרגיה המתחדשת, יוקמו תשתיות ליבוא גז ואחסונו, כך שתחנות הכוח שמוקמות היום ימשיכו להשתמש בגז – אך מיובא, במחיר גבוה בהרבה מאשר היום.

בנוסף, תשתיות היבוא (שצפויות להיבנות עד 2032) יאפשרו גם עוד תחרות ומקור נוסף לגז טבעי למשק. עם זאת, עוד לא ברור כמה רחבות יהיו תשתיות, היבוא וכמה גז הן יוכלו לספק למשק.

על פי רשות הגז הטבעי, הנושא יעבור לוועדת המשך ועדיין לא נקבע כעת. אפשרויות נוספות שיישקלו הם אנרגיה גרעינית, אך זו דורשת חתימה על האמנה לאי-הפצה של נשק גרעיני או עקיפה שלו בדרך כלשהי.

גם נושא הבטחון האנרגטי קיבל תשומת לב בדו"ח, בייחוד אי העמידה של ישראל בסטנדרט הבינלאומי הנקרא "N-1". הרעיון מאחוריו הוא שמירה על אספקה סדירה למשק הישראלי גם אם הרכיב הגדול ביותר ייפגע. לדברי רשות הגז הטבעי "לא עשינו את החישוב המדויק, אבל יש איומים על האסדות" כך שעולה חשש למקרה שאחת מהן תיפגע "אנחנו שואפים להגדיל את ה-N-1, ובשביל זה צריך עוד נקודות כניסה לישראל" לרבות יבוא. אך לדבריו, גם נושא זה יעבור לדיון בוועדת המשך.

לובי 99 הגיבו להחלטות הוועדה ואמרו ש"הוועדה שאמורה לדאוג לעתיד הביטחון האנרגטי של ישראל החליטה שהיא מפקירה אותו. בהובלת משרד האנרגיה ניתן אור ירוק לריקון מאגרי הגז הלאומיים, מתוך הנחה לא מבוססת, שבעתיד נוכל לקנות גז זול בשוק העולמי. צריך רק לדמיין איך היו נראות השנה וחצי האחרונות, תקופת מלחמה, אם נוסף לכל, המשק היה צריך להסתמך על גז מיובא כדי להפעיל את תחנות הכוח. מספיק להביט באירופה בשנים האחרונות כדי להבין שאת המחיר על הטעות הזאת, ישלם הציבור הישראלי כולו – וישראל תלויה אפילו יותר מאירופה במאגרי הגז שלה ובתחרות ביניהם. בנוסף להחלטה הבעייתית הזאת, הוועדה גם שמה רגליים לכל הצעדים להגברת התחרות כשהיא נמנעה מלהמליץ על צעד מובן מאליו – להביא להפרדה מבנית, ולא לאפשר למונופול זר להחזיק ב-90% מעתודות הגז שלנו. בזכות ועדת דיין, הגז יהיה יקר יותר, ויגמר מהר יותר. אם במסקנות הסופיות לא יהיה מפנה לכיוון של מדיניות החמרה במגבלות היצוא, ופעולות נחרצות כדי להבטיח את הגברת התחרות, זו תהיה פגיעה חמורה בביטחון האנרגטי עבור תושבי המדינה".