עוד לא עברה שנה מאז הדהימו מארק אנדריסן ובן הורוביץ את סיליקון ואלי בהכרזה על תמיכתם במועמדות לנשיאות של דונלד טראמפ. מייסדי קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ נחשבים לאנשים המשפיעים ביותר על תעשיית הטק וההון סיכון העולמיים, וככאלה הם ירו את יריית הפתיחה לנהירה החריגה אחרי הרפובליקנים.
השיא היה במעמד ההשבעה של טראמפ לנשיאות בינואר האחרון, כאשר כל בכירי הטק מג'ף בזוס ועד למארק צוקרברג ניצבו לימין טראמפ. בסוף השבוע האחרון כל הניסיונות להשיג התייחסות מאנשי אנדריסן הורוביץ למהלך המכסים המטלטל של טראמפ העלו חרס.
כמו אנדריסן והורוביץ, גם מנהלי החברות הגדולות הוכו בהלם ואלם ולא הגיבו למדיניות של טראמפ, אבל החשש של כולם הוא מפגיעה כפולה. פעם ראשונה בגלל תלות בשרשראות אספקה של מוצרים רבים, בעיקר מול המזרח הרחוק, שחטף את המכסים הגבוהים ביותר — כמו במקרה של אייפון. בפעם השנייה בגלל המיתון, שלפתע הפך לממשי וצפוי לפגוע בצריכה הפרטית, מה שישליך על מכירות של חברות כמו אמזון.
4 צפייה בגלריה
למטה: בכירי הטק בהשבעת טראמפ. מימין – אלון מאסק, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי, מייסד אמזון ג'ף בזוס ואשתו לורן, ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג
(צילום: Chip Somodevilla/AP)
"ישראל לא צפויה להיפגע כמעט משום שההייטק מייצא בעיקר תוכנה והיא שייכת לשירותים, שעליהם אין מכסים", מסביר ד"ר אסף פתיר, הכלכלן הראשי של מכון RISE Israel, "גם תחום השבבים, שיחסית חזק בישראל בדגש על היצוא של אינטל, מוחרג בשלב זה. מעבר לכך, רוב השבבים שמיוצאים מישראל מיועדים למזרח הרחוק ורק בהמשך לארה"ב, כך שהמכסים לא יחולו עליהם. התחום היחיד שעלול להיפגע הוא ציוד רפואי וציוד מדידה, וכאן מדובר ביצוא שנתי של כ־2 מיליארד דולר, אבל אני צופה לחץ פוליטי שיביא להחרגתו".
חברת נאייקס הישראלית, שמוכרת מסופוני תשלום ומערכות סליקה למכונות אוטומטיות, היתה בין הבודדות אתמול שהתייחסו להכרזת טראמפ והודיעה כי לא תעלה את מחירי המוצרים שלה: "אומנם התעריפים החדשים אינם בשליטתנו, אך המחירים שאנו גובים — כן. דווקא בזמנים של אי־ודאות, חשוב לנו לעמוד לצד לקוחותינו ולתמוך בצמיחה העסקית שלהם", כתבה אתמול החברה ללקוחותיה.
לדברי פתיר, החשש העיקרי הוא ממיתון עולמי שיביא לפגיעה בענפי היצוא בישראל ובתוכם גם הייטק. "המהלך של טראמפ דומה בעוצמתו להטלת המכסים של הנשיא הרברט הובר ב־1930, הם חתכו את הסחר העולמי ברבע. עם זאת, הסחר הבינלאומי היה אז רק 14% מהתמ"ג העולמי והיום מדובר ב־60%. כרגע עומק המיתון תלוי בהחלטה של האמריקאים מתי לרדת מהעץ".
גיא פרמינגר, שותף בכיר וראש מגזר הטכנולוגיה ב־PWC Israel, אומר לכלכליסט: "אין ספק שמדובר במכה והסיבה היא לא המכסים עצמם, אלא שזו עוד דחיפה לכיוון של רישום חברות סטארט־אפ בארה"ב. כבר מאז הרפורמה המשפטית מרבית החברות הישראליות החדשות נרשמות בארה"ב. גם אם טראמפ יודיע עכשיו שהמכס על תוצרת ישראלית יירד מ־17% ל־10%, לכולם תישאר בראש העובדה שישראל לא הוחרגה מהתוכנית". לדבריו, "רישום החברה בארה"ב לא משפיע באופן ישיר על היצוא ועל המכסים, אבל בסופו של דבר הרטוריקה של הממשל מחלחלת והאמריקאים יעדיפו לרכוש מחברות אמריקאיות. גם החברות הישראליות היצרניות מפנימות את המסר, וזה יכול לשמש עוד פקטור בשיקול איפה להקים מפעל או פס ייצור. מכיוון שכך, אפשר לומר שטראמפ כבר השיג חלק מהמטרה שלו – מה שעמד לנגד עיניו היא גם העובדה שחברות אמריקאיות רבות הוציאו את הייצור למדינות כמו וייטנאם, הוא רוצה שהן יחזרו". פרמינגר מסכם שההשפעה העיקרית שמטרידה אותו היקפית: "במצבים כאלה עוצרים עסקאות והקמות של מפעלים, בהמשך גם מגיע תור המשקיעים שהפסידו כסף ובאופן טבעי נרתעים מהשקעות חדשות בקרנות הון סיכון או סטארט־אפים".
ואם מדברים על עצירת השקעות, האם גם עסקת גוגל־וויז של 32 מיליארד דולר עלולה להיות בסכנה? העסקה לרכישת דקאקורן הסייבר הישראלי נחתמה במצב אידיאלי של השווקים, כשחברות הענק היו בשוויים גבוהים משמעותית ועם אופטימיות רבה לגבי העתיד. אבל קריסת השווקים יצרה בלבול בתעשייה שלא יודעת אם כל תחזיות המכירה או כל תחזית אחרת שנתנו שוות את השקף שאותו הכינו למשקיעי החברה. רוב הסיכויים שלא. אבל אם השווקים ימשיכו לקרוס, עשוי להגיע מצב שבו גוגל תחליט שעדיף לה לתמחר מחדש את העסקה או לבטלה, תוך תשלום קנס של כ־3 מיליארד דולר שעליו התחייבה, מאשר לשלם בשעת משבר בינלאומי 32 מיליארד דולר במזומן.
המצב הנוכחי מזכיר משברים קודמים, כמו התפוצצות בועת 2021 ומשברים רחוקים יותר של 2008 או 2001. בשנתיים שלאחר 2021 חברות הענק עצרו רכישות והקפיאו עסקאות שהיו בפתח ויצרו אי־ודאות בקרב חברות. ככל שהירידות יימשכו, הגופים שמשקיעים בקרנות הון סיכון, ובראשם חברות פיננסים ופמילי אופיס, יקטינו את החשיפה לסקטור הטכנולוגיה שנחשב למסוכן באופן מסורתי וגם יוכלו לרתק פחות הון לטובת השקעות בסטארט־אפים, שנמנים על השקעות בלתי סחירות. כל גופי ההשקעה מחויבים לאיזון בין החלק הסחיר של תיק ההשקעות לחלק הלא סחיר, ואם אחרי צניחה של 10% בשבוע בוול סטריט הם עוד לא מחויבים לפעולות, הרי שאם הירידות יעמיקו לא יהיה מנוס מכך, כפי שהיה ב־2021.
לצד כל אלה, אחת ההתפתחויות המעניינות שעשויה לקרות אם טראמפ לא ייסוג ממדיניות המכסים היא חשיבה רצינית יותר על פיתוח השוק האירופי כשוק יעד. עד היום הרוב המוחלט של חברות הייטק מעדיף להתמקד בשוק האמריקאי, משום שמדובר ב־300 מיליון צרכנים שדוברים שפה זהה ונתונים לאותה רגולציה. זאת, לעומת מספר דומה של צרכנים באירופה שמפוצלים בין שפות, תרבויות ורגולציות שונות. גם האירופים מצדם לא תמיד ששו לקנות תוצרת ישראלית, ללא קשר לאנטישמיות.
"האירופים הם שמרנים מאוד ועד היום לרוב העדיפו לקנות מחברות אמריקאיות מוכרות מאשר להסתכן ברכש מסטארט־אפ ישראלי. אבל המהלכים של טראמפ גורמים לזעזוע באירופה ועשויים להוביל דווקא להעדפה של התוצרת הטכנולוגית הישראלית, שיש לה תדמית טובה", אומר יאיר קוזנצוב, מייסד משותף ומנכ"ל של חברת הסטארט־אפ ANECDOTES שמפתחת תוכנה לייעול ניהול עבודה מול גורמי רגולציה בארגונים. קוזנצוב מעריך שתוכנית המכסים עשויה לייצר הזדמנות עבור חברות הייטק ישראליות למכור יותר באירופה ולפתח את השריר הרדום הזה.
