זאת, לאחר יומיים של ירידות שבוול סטריט לא ראו כמותן חמש שנים, במסגרתן ירדו מדד נאסד"ק ב־11.5% ומדד S&P 500 ב־10.5%. גם השוק בת"א התנהל בתנודתיות חריגה. מדד הדגל ת"א־35, ות"א־125, שנחשב למדד המייצג, ירדו במהלך היום במעט יותר מ־3% וסיימו את יום המסחר בירידה זניחה של 0.8%.
על פי מרתה נדלר, מנהלת ההשקעות הראשית בחברת ניהול התיקים של בית ההשקעות IBI, "זו בעיקר תגובה למכסים. לא שזה לא היה באוויר, אבל איכשהו בגלל התזזיתיות של ההחלטות שנלקחו בממשל טראמפ, המשקיעים האמינו שזה לא יקרה, או בפחות עוצמה. השווקים הגיבו באלימות בעיקר בשל חששות מהאטה. כלומר אם בתחילה היה חשש שמכסים יביאו לעלייה באינפלציה בארה"ב, עתה החששות הם מפני עיכוב של הצמיחה במדינה ואף מיתון. לכן ראינו את הירידות בכל הסקטורים".
לדברי נדלר, "אני לא יודעת אם הקביעה שהממשל נגד המשקיע נכונה או לא. זה לא שמדינות קובעות את הכיוון של השווקים. האירועים יותר מורכבים. אני כן יודעת שכשהשווקים מגיעים למחיר מלא (כלומר מחיר מדד S&P 500 שהגיע בתחילת השנה לשיא אחרי שנתיים של עליות חדות, א"ע), הירידות הללו יכולות לקרות. גיאופוליטיקה, מלחמה, מחלות, הן תמיד שם ומשמשות רעשי רקע. לכן, אחרי ירידות כל כך חדות כבר יש הזדמנויות למשקיעים, אבל צריך למצוא את התמהיל הנכון, ובזהירות הראויה".
לטענת נדלר, השינויים החדים בתוך המסחר היומי, כפי שהופיעו בוול סטריט, מעידים כי אם התיקון יגיע הוא עשוי להגיע מהר, ולכן מי שיפעל מהבטן ייפגע. לדבריה, "המעבר של המדדים מירוק לאדום, וחזרה לירוק, מראה שאם עושים פעילות אגרסיבית, אתה לא תהנה מהתיקון. יכולות להיווצר פה טעויות שייקח זמן לתקן אותן".
הקביעה הזו נכונה תחת ההנחה שהתיקון יבוא מהר. אבל יכול להיות שהתיקון לא יבוא כל כך מהר?
"אף אחד לא אמר שאנחנו בדרך לתיקון בצורת V (כלומר ירידות חדות בשווקים ועליות חדות מיד לאחר מכן, א"ע). לפעמים הדברים צריכים לקחת זמן. לכן צריך לעשות אפיון צרכים, להסתכל קדימה ולהיות מוכנים לתנודתיות. ירידות חדות בשווקים תמיד מלווות בטריגר מסוים, כלומר אירוע שמצית את אי־הוודאות. אנחנו בתקופה שצריכים להתרגל ליותר תנודתיות לנוכח האירועים השונים שהציתו ירידות. זו תקופה קלאסית בה צריך לעבוד לפי תוכנית ארוכת טווח. צריך להתחיל לאסוף הזדמנויות, כפונקציה של כמה אתה מסתכל רחוק בתוחלת ההשקעה שלך".
את פוגשת משקיעים. מה מלחיץ אותם בעיקר?
"הירידות החדות ואי־הוודאות מלחיצים את המשקיעים. זה די ברור. בשנים האחרונות ראינו לא מעט תנודתיות שנובעת מאי־ודאות. ראינו את הקורונה. ובארץ ראינו את המלחמה. משקיעים כבר צריכים להיות למודים על כך שהירידות החדות מגיעות אבל הסיכונים עוברים. בסך הכול רואים בגרות אצל משקיעים ולא זריקת סחורה בירידות".
בימים האחרונים מי שסובל במיוחד הם החוסכים שהצמידו את החסכונות ל־S&P 500. מה את חושבת על הצעד הזה?
"זה מדד מאוד רחב וראוי להשקעה, אבל רק בתיק מאוזן. הוא לא צריך להיות כלל הנכסים של המשקיע. אנחנו רואים את החוזקה של השוק המקומי בימים האחרונים ומבינים שאף פעם לא נכון לשים את כל ההשקעות בשוק אחד".
איפה את רואה הזדמנויות?
"עד עכשיו השוק יורד בצורה רוחבית. לכן קשה להגיד איפה יהיו הזדמנויות במקום כזה או אחר. הסיטואציה מורכבת מדי ומציאת הזדמנויות בחברות ספציפיות היא רק בשלב הבא. כרגע ההזדמנויות הן כוללניות בשוק (כלומר הגדלת חשיפה למדדים; א"ע), כמובן בהדרגה. האירוע לא בהכרח יחלוף מחר. לא צריך להתנפל על השווקים בכל מקרה".
אייל קאופמן, ראש ענף מחקר במערך הייעוץ של בנק לאומי, מסביר כי "לא נכון לעשות שינויים תוך טלטלות בשווקים. בהנחה שתיק ההשקעות מותאם לרמת הסיכון של המשקיע – אין צורך לשנות אותו. עם זאת, אנחנו חושבים שהסיכון המשמעותי ביותר ממדיניות המכסים של טראמפ הוא עלייה באינפלציה בארה"ב, לכן אנחנו ממליצים על הצמדה של 50% לפחות בחלק התיק שאינו מוקצה למניות, רצוי לגוון את התיק בעזרת מוצרים צמודי אינפלציה, דוגמת אג"חים צמודי מדד בישראל ובחו"ל, ופיקדונות צמודים".
לפי קאופמן, "מי שבכל זאת מחפש הזדמנויות השקעה בשוק המניות, אז השוק האמריקאי לא זול ואנחנו עדיין לא מזהים הזדמנות שם. בתקופה האחרונה, נרשם מעבר מסקטורים אגרסיביים, דוגמת סקטור הטכנולוגיה, לסקטורים דפנסיביים, דוגמת סקטור התשתיות. כמו כן, היה מעבר בהשקעה מארה"ב לאירופה. שינוי הטעמים הוא תגובה לאירועים, ולא מבוסס על שינויים מהותיים בכלכלות או בתעשיות השונות. למי שמחפש הזדמנויות אנחנו חושבים שצריכים להיות סלקטיביים, לתת לאבק לשקוע, ולנתח מי ירוויח ומי יפסיד מהשינויים במדיניות ארה"ב. כמו כן, אנחנו חושבים שהכרזת מכסי המגן מהווה נקודת פתיחה למו"מ ולא המצב הסופי".
מה יעשו אלו שהצמידו את כל כספם ל־S&P 500?
"אם יש למשקיעים חשיפה מאוד מהותית לסקטור הטכנולוגיה למשל, דרך מדד נאסד"ק, או הטייה ל־S&P 500, חשוב לגוון את התיק. זה לא אומר שצריך למכור עכשיו, כי לא נכון לבצע שינוי תוך כדי טלטלה. אך באופן כללי, משקיע צריך לגוון את התיק שלו כדי שיוכל לעמוד בתנודתיות, כל משקיע לפי רמת הסיכון שלו – עם פיזור לסקטורים, מדינות, מטבעות, ואפיקי השקעה שונים – אג"ח מניות וכו'".
רציונל לחוד ומעשים לחוד. הבהלה הגיעה לציבור: פדה 730 מיליון שקל נטו מקרנות הנאמנות ביום אחד
יום המסחר השני בבורסת ת"א תחת הטלטלה שהנחית על השווקים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באמצעות תוכנית המכסים שלו אותת שהבהלה הגיעה לציבור הרחב. מנתונים שהגיעו לידי כלכליסט עולה כי מקרנות הנאמנות, כלי ההשקעה המרכזי של הציבור הרחב לטווח הבינוני, נפדו 730 מיליון שקל נטו (גיוסים בניכוי פדיונות). זאת, בעוד שביום ראשון היקף הפדיונות נטו היה נמוך משמעותית ועמד על 96 מיליון שקל.
את הפדיונות הובילו קרנות הנאמנות האקטיביות, שמתמחות בהשקעה במניות, בארץ או בחו"ל. הציבור פדה מהן 327 מיליון שקל נטו. גם ביום ראשון הקטגוריה הובילה, עם פדיונות נטו של 100 מיליון שקל. קרנות הנאמנות המחקות, שעוקבות אחר מדדים רחבים דוגמת S&P 500, פדו 234 מיליון שקל נטו ביום שני, בעוד שביום ראשון הן רשמו גיוסים נטו של 44 מיליון שקל.
נתוני קרנות הנאמנות המחקות אינן כוללות את קרנות הסל, שמשמשות על פי רוב גופים מוסדיים לביצוע השקעות. גם הקרנות הכספיות, שמשקיעות במכשירים סולידיים ושואפות להשיא תשואה בגובה הריבית במשק, פדו סכום נטו של 170 מיליון שקל בעוד ביום ראשון הן גייסו סכום נטו של 50 מיליון שקל.
הפדיונות מהקרנות הכספיות יכולים להצביע על רמת בהלה גבוהה בציבור, שמעדיף את הכסף שלו מזומן ביד מחד, ומנגד על תיאבון סיכון מוגבר בקרב משקיעי ריטייל, שרוצים לנצל את הירידות כדי לרכוש ני"ע במחירים שלהשקפתם הם אטרקטיביים – אסטרטגיה שנקראת Buy The Deep.
ביום ראשון הירידות בשוק המקומי היו חדות יותר, כשהמדד הדגל המקומי, ת"א־35 ירד ב־3.8%, בדומה למדד ת"א־125, שנחשב למדד המייצג של השוק, בעוד שאתמול שני המדדים ירדו ב־0.8% בלבד. אולם בכל זאת דווקא אתמול הפדיונות בקרנות הנאמנות, שבשל הנזילות שלהן מייצגות את טעמי הציבור הרחב בצורה נאמנה, היו גדולים יותר.
הדבר מצביע על כך שהגם שהציבור למוד המשברים, מבין, ולו רציונלית, שיציאה מהשוק בעת משבר פירושה קיבוע הפסדים ושבטווח הארוך השוק נוטה לעלות, רגשית הפאניקה שנערמת נוכח הטלטלות בשווקים מצליחה בסופו של דבר להכריע אותו, או יותר נכון לפחות את חלקו, שכן תעשיית קרנות הנאמנות מנהלת יותר מ־600 מיליארד שקל.
