במהלך דיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה, בראשות חבר הכנסת מיקי לוי, הביעה הסניגורית הצבאית הראשית, אל״מ אופירה אלקבץ, התנגדות לבדיקה שמקיים מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנוגע לאירועי שבעה באוקטובר. אלקבץ קראה להפסיק את הביקורת הנוכחית ולהקים תחתיה ועדת חקירה ממלכתית. הסנגורית הודיעה כי היא תעתור לבג"ץ נגד מבקר המדינה.
לדבריה של הסנגורית, "הסוגיות שנמצאות בליבת הכשלים הם לא שאלות של מנהל תקין, אלא של תפיסות הגנה, של מוכנות, ושל אחריות פיקודית – ואלו לא נמצאות בתחום סמכותו של מבקר המדינה. אלו סוגיות שדורשות ועדת חקירה לפי חוק, עם סמכויות מתאימות".
הסנגורית טוענת כי המבקר מוביל סדרת בדיקות נרחבת הכוללת 24 ביקורות שונות, אך דווקא בשל היקף הבדיקה והשלכותיה הציבוריות, נדרש גוף חקירה עצמאי שיכול להגיע לעומק הדברים. "יש חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה לבדיקה, אבל לא בכל דרך. כשאנחנו מדברים על ליבת הפעילות המבצעית של צה"ל, לא מדובר על התייעלות וחיסכון, אלא על שאלות אסטרטגיות. אין שום ספק – אלו נושאים שחורגים מסמכות המבקר".
לדבריה, אחת מטענותיה המרכזיות נוגעת גם לחשש מפגיעה בעבודת ועדת חקירה עתידית. "הביקורת הזו עלולה לשבש את היכולת של ועדת חקירה אמיתית לפעול בעתיד. אם עדים כבר נשאלו, אם מסמכים כבר נחשפו, אם גרסאות כבר נאמרו – איך ניתן יהיה לדרוש מאותם אנשים להעיד מחדש בפני ועדת חקירה?", ועדה שתוקם תצטרך או לאמץ את ממצאי המבקר או להתמודד מולם, וזה יכביד עליה באופן בלתי סביר", טענה הסנגורית הצבאית הראשית.
עוד הדגישה הסנגורית כי אחת הבעיות המהותיות בביקורת הנוכחית היא שהיא מתקיימת מאחורי דלתיים סגורות. "ההליך אינו פומבי, אין לציבור זכות עיון, אין למשרתים ודאות שדבריהם יוצגו, אין דיון ציבורי. הציבור לא יידע מה קרה, והמשרתים לא יידעו כיצד דבריהם הובאו. רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל להבטיח תהליך שקוף שבו הדברים ייאמרו באופן גלוי".
הסנגורית התייחסה לדיון בשבוע שעבר בו נאמר כי הסוגיה כבר הוכרעה בבג״ץ: "הטענה שהביקורת נעשית בהסכמה ושבג"ץ הכיר בה – פשוט לא נכונה. הסניגוריה הצבאית לא הייתה צד להסכמות מול המבקר. יתרה מזו – העתירות נגד הביקורת נמחקו, ובית המשפט לא הכריע בשאלה העקרונית של סמכות המבקר לבחון את צה"ל בזמן מלחמה".
לדבריה, עיקר הדיונים המשפטיים נסובו סביב שאלה אחרת: האם בזמן מלחמה יש לדרוש מצה"ל להשיב לביקורת. "לא הייתה כאן הכרעה עקרונית בשאלות שמונחות על השולחן. אף אחד לא קבע שלמבקר המדינה יש סמכות לחקור את לב ליבה של הפעולה הצבאית – כי אין לו כזו".
