חברת הקבלן הצבאית האמריקאית Safe Reach Solutions (SRS), שנבחרה לנהל את חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה מטעם ישראל, פרסמה מודעות דרושים ומגייסת עובדים חדשים דרך לינקדאין – כך לפי פרסומים באתר Middle East Eye, על בסיס מידע שהועבר על ידי גורמים אמריקאיים בהווה ובעבר.
SRS מחפשת בימים אלו מועמדים למשרת "קצין קישור הומניטרי", אשר, לפי תיאור התפקיד, ישמשו כ"גשר בין הצוותים המבצעיים לבין הקהילה ההומניטרית הרחבה". מודעה נוספת, שפורסמה בשבוע שעבר אך כבר נסגרה, הציעה תפקיד של סגן מנהל צוות, הכולל אחריות על ניהול, תכנון וביצוע משימות.
תפקיד קצין הקישור מוגדר כבעל אופי אנליטי – עם אחריות לייעוץ בנוגע לדרכי פעולה מול האוכלוסייה המקומית, הרשויות והארגונים הקהילתיים. בין היתר נדרשת מעקב אחר התפתחויות שעשויות להשפיע על "העמידה המבצעית" בשטח. לעומת זאת, תפקיד סגן המנהל מיועד לבעלי ניסיון מבצעי, עם דרישות לרקע מקצועי במזרח התיכון – במיוחד באזורים מוכי עימותים.
שתי המשרות דורשות ניסיון של לפחות שבע שנים, אזרחות אמריקאית, וידיעת השפה הערבית נחשבת כיתרון. אף שמטרת הגיוס היא להקים גוף חלופי לפעילות האו"ם בעזה, החברה דווקא מציינת עדיפות למועמדים בעלי ניסיון קודם בגופי או"ם.
בחברה ציינו כי אנשי המקצוע שייבחרו "יעזרו לגשר על הפערים בתקשורת, בתיאום ובבניית אמון עם ארגונים לא-ממשלתיים, סוכנויות בינלאומיות וגורמי או"ם הפועלים בסביבות מורכבות". לפי לינקדאין, יותר ממאה מועמדים הגישו בקשות למשרת קצין הקישור בתוך שבועיים בלבד.
את החברה מוביל פיל ריילי, קצין לשעבר בכוחות המיוחדים של ה־CIA, שפעל באסיה, אפגניסטן ועיראק. שני בכירים לשעבר בממשל האמריקאי טוענים כי ריילי הצליח לרכוש את אמונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל אנשי עסקים ישראלים המקורבים לו. לפי אחד מאנשי העסקים שמעורב בתוכנית, שווי החוזה עשוי להגיע למאות מיליוני דולרים.
לפי הדיווח, ריילי היה בין הכוחות האמריקאיים הראשונים שנכנסו לאפגניסטן אחרי מתקפת 11 בספטמבר, והשתתף במבצע מיוחד בשם "שובר לסתות". בהמשך היה מעורב בפעילות ביטחונית ברחבי העולם, וכיום הוא אחת הדמויות המרכזיות מאחורי Safe Reach Solutions (SRS) – שפועלת לצדן של UG Solutions האמריקאית וחברה מצרית נוספ
חברת SRS הייתה גם אחת מהחברות שאחראו לאבטחת "מסדרון נצרים" במהלך הפסקת האש הקצרה בינואר. על פי הדיווח, המשכורות שמוצעות לעובדים בשטח מגיעות לכ־1,100 דולר ליום, בתוספת מקדמה של 10,000 דולר – שכר שממומן בידי קטאר וארגונים בינלאומיים. החברות עצמן עברו תהליך אישור של הפנטגון, כולל הכנסת מכולות ונשק לרצועה. בישראל רואים בהן כלי שמאפשר לאמריקאים "ללכת בלי ולהרגיש עם" – כלומר לפעול בשטח מבלי להציב נוכחות צבאית רשמית.
