בלב יפו, מעל כר הדשא של אצטדיון בלומפילד, הושקה לאחרונה אטרקציית האקסטרים הגדולה והמרשימה ביותר בישראל. פארק SkyField מבטיח להעניק לתושבים ולתיירים חוויית אדרנלין יוצאת דופן. בין המסלולים המאתגרים, הוויוה פראטה, האומגות והסווינג התלוי בגובה 35 מטרים, ניצבת האטרקציה הבולטת ביותר: קפיצת באנג'י מגובה שיא.
מדובר בקפיצה מרשימה ומצולמת שניתן לרכוש לה סרטון אישי, אבל עם ההתרגשות מהפתיחה והביקוש הגבוה, גוברות גם השאלות הרפואיות: האם באנג'י באמת בטוח?
קפיצת באנג'י היא חוויה קצרה אך עוצמתית. הגוף מואץ כלפי מטה במהירות גבוהה מאוד, ולאחר מכן מואט בפתאומיות על ידי רצועת גומי אלסטית. התהליך כולו מלווה בשינויי תאוצה קיצוניים, אשר יוצרים עומסים ניכרים על איברים חיוניים, ובעיקר על עמוד השדרה, הצוואר, הראש והעיניים.
סקירות רפואיות שפורסמו בכתבי עת בין לאומיים מעידים כי במקרים נדירים, קפיצות באנג'י עלולות לגרום לפגיעות של ממש. נרשמו בעולם מקרים של פגיעות חוליות, התכווצויות שרירים קשות שהובילו לנזק בעמוד השדרה, פגיעות מוחיות קלות ואפילו זעזועי מוח. במקרים אחרים דווח על קרעים בעורקי העין או דימומים תת-לחמיים, הנגרמים בשל עלייה פתאומית בלחץ הדם בעיניים בזמן בלימה.
הסכנות לא מוגבלות רק לאזור הראש: תועדו גם פגיעות באוזן הפנימית שהתבטאו באובדן שיווי משקל זמני או תחושת סחרחורת, וכן נזקים פנימיים בקרב אנשים עם מחלות רקע.
אבל כאשר הקפיצה מבוצעת במסגרת מפוקחת, בתנאים מבוקרים ובאמצעות ציוד תקני וחדיש, הסיכון לפציעות חמורות נמוך מאוד. מחקרים שנעשו בארצות הברית ובאירופה מראים כי שכיחות הפציעות הקשות עומדת על מקרה אחד מתוך כמיליון קפיצות.
הבעיה מתחילה כאשר אדם לא כשיר רפואית לקפיצה בוחר לעשות זאת בכל זאת. יש קבוצות סיכון ברורות שלאנשים המשתייכים אליהן אסור בשום אופן לבצע קפיצת באנג'י. מדובר באנשים עם מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, בעיות מסתמים, אי-ספיקת לב או עבר של התקפי לב. גם מי שסבל מפריצות דיסק, מבעיות בעמוד השדרה או משברי חוליות נמצא בסיכון מוגבר.
חולי אפילפסיה, אנשים שסובלים מהפרעות נוירולוגיות, חולים עם גלאוקומה או מחלות עיניים כרוניות, נשים בהיריון, אנשים עם הפרעות בקרישת דם או בעלי שתלים רפואיים בצוואר, בעמוד השדרה או במוח צריכים להימנע מקפיצות באנג'י באופן מוחלט.
בפארק SkyField עצמו נדרשים המבקרים למלא הצהרת בריאות לפני ההשתתפות בפעילויות. במקרים מסוימים ייתכן שהמשתתף יתבקש להציג אישור רפואי. אין אומנם בדיקה רפואית באתר עצמו, אבל האחריות הרפואית מוטלת בראש ובראשונה על המבקר, שעליו לוודא שהפעילות תואמת את מצבו הבריאותי.
קפיצת באנג'י היא אחת מחוויות האקסטרים העוצמתיות ביותר שקיימות כיום. אבל כאמור היא לא מתאימה לכל אחד. מי שבריא לחלוטין, לא נכלל בקבוצות הסיכון ועבר את הבדיקה המקדימה – יוכל ליהנות מקפיצה בטוחה יחסית, שכוללת אדרנלין, צעקות ואפילו חיוך בסוף הסרטון. מי שאינו בטוח במצבו הרפואי או נכלל באחת מהקבוצות שצוינו – מוטב שיבחר במסלול הוויוה פראטה או בנדנדת הסווינג, וייהנה מחוויית אקסטרים אחרת מבלי לסכן את בריאותו.
ועד איזה גיל מותר לקפוץ באנג'י? אין גיל מקסימלי רשמי לקפיצת באנג'י, אבל מגיל 60 ואילך נדרשת זהירות מיוחדת. מרבית החברות שמפעילות אתרי באנג'י לא קובעות גיל מקסימלי, אלא מתבססות על מצב בריאותי תקין של הקופץ. בגיל מבוגר עלולים להופיע שינויים פיזיולוגיים כמו ירידה באלסטיות כלי הדם, היחלשות השרירים והמפרקים ובעיות בעמוד השדרה, שעלולים להגביר את הסיכון לפציעות במהלך הקפיצה. גם הסיכוי לעלייה חדה בלחץ הדם או להפרעות בקצב הלב גבוה יותר בגילאים מבוגרים.
לכן, עבור בני 60 או יותר, ובוודאי מעל גיל 65, מומלץ להציג אישור רפואי עדכני ולעבור הערכת כשירות רפואית לפני ההרשמה. במקרים מסוימים ייתכן שהמפעילים ידרשו זאת כתנאי מקדים. ככלל אצבע, השיקול המרכזי לקפיצה הוא לאו דווקא הגיל הביולוגי אלא הבריאות הכללית, וחשוב שכל אדם יבחן בכנות את מצבו לפני שהוא בוחר להתמסר לחוויה הזו, שהיא אכן ייחודית אבל עבור הגוף עלולה להיות קיצונית.