
באותו בוקר הטייסת היתה בכוננות – שני כטב"מי "זיק" מעל עזה, ואחד נוסף ביהודה ושומרון, כולם חמושים בטילים. ב-06:29, כשמתחילים שיגורי הרקטות ואלפי המחבלים הסתערו על גבול הרצועה, האזעקות מהדהדות בבסיס פלמחים שבו ממוקמת הטייסת. "זיק" רביעי ממריא והצטרף לכוחות, וסגן מפקד הטייסת, רס"ן נ', רץ אל קרון ההפעלה כדי להוביל צוות תקיפה. "יש אירוע מורכב", אומרים לו בקשר אנשי אוגדת עזה, "טוס לנתיב העשרה".
ב-06:45 כבר טס אחד הכטב"מים מעל הקיבוץ. רס"ן נ', באופן חריג, מכניס טלפון נייד לתוך הקרון ומחפש בגוגל את הטלפון של הרבש"ץ. "יש כאן מחבלים, יורים בכל המרחב, אנחנו עושים סריקות", מספר לו האחרון, ומפנה אותו אל מפקד גדוד 77 בחטיבה 7 של חיל השריון, שנלחם בשטח באותה העת. קשר שולח אליהם מיקום בזמן אמת, וב-07:14 יוצאת לדרך תקיפה ראשונה של הטייסת לעבר מגרש כדורגל, במטרה לבלום את מה שנדמה במבט ראשון כמחבלי חמאס.
"קשה לראות בבירור עם כטב"ם ה'זיק", משתף סא"ל א', "הוא רואה דמויות, אבל הוא לא יודע להפריד בין אזרחים ישראלים לחיילים לכוחות אויב. בדיעבד, אנחנו יודעים שהדמויות שזיהה הכטב"ם היו שייכות לכוחותינו. לכן סגן מפקד הטייסת, רס"ן נ', תקף כדי לשבש התקדמות, לא כדי לפגוע. באותו הזמן היו בנתיב העשרה שלושה מחבלים".
בינתיים, מעל מעבר ארז, נתקל צוות התקיפה השני בבעיה מאתגרת לא פחות. "ראינו אנשים, לא ידענו אם מדובר במחבלים או בחיילי צה"ל. הכל נורא מבולבל", משחזר סא"ל א', "ההליכה עם כלי הנשק והסריקה – זו התנהגות צה"לית. עם ה'זיק' אפשר לראות את מה שקורה על הקרקע, אבל כמו מבעד לקשית. אתה רואה סיפור ספציפי, לא את התמונה המלאה. אחר כך סגן נ' עבר להטיס כטב"ם מעל הפרצה בגדר הגבול עם עזה, ולאחר מכן מעל מוצב פגה. בכל משימה כזו לוקח זמן להבין מי הכוח, להשיג טלפונים, לקבל אישורים – זה לא פשוט".