רגע לפני פרקי ההחלטות של הזוגות, שבהם נדע סוף סוף מי נשאר ביחד ומי לא, הגיע הפרק בחתונמי שחיכיתי לו, לא פחות – פרק איחוד האקסים. ובשביל הג'וס שנשפך שם התכנסתי כאן היום. אז צפיתי בפרק והנה שלוש תובנות משלושה כישלונות.
1. כמו שחשבתי מהרגע הראשון – מור זר לא הבין לאן הוא הגיע
כבר בתחילת השיחה גלעד התייחס לפיל שבחדר, ושאל את מור זר איך הוא מרגיש אל מול הביקורת והחשיפה. התשובה של זר "המטרה בחתונמי זאת לא הזוגיות, המטרה בחתונמי זאת הדרך", חיזקה אצלי נקודה שכבר עלתה עוד ביום החתונה.
שם, באותו הפרק, הפסיכולוגים הציגו את האתגר בהתאמה שבין מור לחיה. השידוך יצא לדרך ובדיעבד, מור לא עמד בשום אתגר. אני מבין את הפקת הלקחים של חיה – אך זה היה קשה לצפייה, הרגשתי שהיא מתנצלת. והאמת שזו בכלל לא אשמתה, אלא אשמתם של הפסיכולוגים. אלו שידעו מהם האתגרים ובכל זאת הוציאו את השידוך לדרך.
אני מודה שאחרי כמה דקות זה כבר היה לי טו מאץ׳. צפיתי בדיליי, אז הרצתי לחלק שבו הם נפגשים. ובסופו של דבר, אני שמח שבסוף חיה ומור מרגישים שהם התיקון אחד של השנייה.
שחר דיבר על איך הוא ראה את עצמו מהצד כאדם באבל, וזה בהחלט גורם שהשפיע על היחסים עם איילה. הוא באמת בא למצוא אהבה ולמרות הכל, מה שבסוף פירק את היחסים, היה – חוסר התאמה. אני כל כך שמח שבסוף, גם איילה וגם שחר מצאו זוגיות. שניהם נראים מאוהבים. ואולי גם יהיה דאבל דייט עם שני ורפאל. ואז, אם זה לא הספיק הגיעו נועם ואיזבל. זיווג שאף אחד, כולל הם – לא ראו כהצלחה.
2. המטרה בתוכנית היא בסוף לא רק התהליך – אלא גם הזוגיות
זה מקסים שכולם מודים לפסיכולוגים שבזכותם הם הצליחו להמשיך הלאה. אבל המטרה בתוכנית היא בסוף לא רק התהליך – אלא זוגיות.
אין ספק שהתהליך שעוברים המשתתפים הוא משמעותי. אבל עם כל הכבוד – חתונה ממבט ראשון היא לא קבוצת תמיכה. המטרה הסופית היא לא "מודעות עצמית", אלא זוגיות.
3. העונה הייתה מלאה בצהוב, זה מה שהציל אותה, אבל הרס את הפורמט
אני לא אסכם עדיין את העונה. אבל צריך לומר ביושר – מה שהחזיק את רובנו מול המסך היה לא החיבורים אלא הפיצוצים. הריבים. הפורמט, שבעבר התבסס על חיפוש אמיתי אחר אהבה, הפך לאט לאט לריאליטי לכל דבר. יותר מדי טראש, יותר מדי מניפולציות עריכה, יותר מדי "צהוב".
מצד אחד – זה משאיר אותנו מרותקים. מצד שני – זה גובה מחיר, האמינות של הפורמט.
