הזמר והיוצר הירושלמי גוסטו חלם כמו כולנו על הרבה דברים, אבל לא העז לחלום שיהורם גאון, הזמר הנערץ עליו, לא רק יבצע שני שירים מפרי עטו, אלא גם ישיר אותם איתו בדואט. "אמנם זה לא היה חלום", הוא אומר, "אבל האמנתי ביכולתי לכתוב ברמה של הדברים שהוא שר כשהוזמנתי לכתוב שירים לפרויקט של שירים לריקודי-עם של שלמה ממן, שירים בביצועו של יהורם גאון".
"לא שלא ידעתי את שמו של גוסטו, אבל לא הכרתי אותו אישית", אומר גאון. "בהקלטת השירים היה לי נסיון מרנין עם גוסטו. הבחור מוכשר ואם יגיעו עוד שירים שלו, אשמח להקליט אותם".
גוסטו לא הגיע יש מאין לפרויקט של ממן, שבמוצאי יום העצמאות יועטר בפרס ישראל במחול. "בשנים האחרונות, ברוך השם, שירים שלי מצליחים מאוד בריקודי-עם", הוא מתברך. "לאחר שהיו לי חיבורים עם דייויד ברוזה, חוה אלברשטיין, יצחק קלפטר, מירי מסיקה ועוד, אני שמח לשתף פעולה עם יהורם גאון, הכהן הגדול של הזמר העברי, שאיתו נוצר לי חיבור אנושי מעולה".
במיוחד ריגש אותו שיתוף הפעולה עם קלפטר המנוח. כשרצה לחדש את שירו "צליל מכוון", גוסטו לא האמין למראה עיניו, כשקלפטר בא לאולפן עם גיטרת הפלא החשמלית שלו. הקשר החם שנוצר ביניהם הניב את "שיר על אהבה", שקלפטר הלחין וכתב במיוחד לגוסטו. "כשביקשתי ממנו שיכתוב לי שיר, יצחק אמר שעשרות שנים לא כתב לזמרים אחרים", גוסטו נזכר. "כשהסכים, אמר שאין לו במה להקליט. באתי אליו עם רשם-קול והקלטתי. יצא שיר מקסים שהפך לריקוד-עם מבוקש".
גוסטו, 55, הוא שם הבמה של הזמר והיוצר אברהם פרץ. "המילה 'גוסטו' בשפות מערב התיכון מצביעה על 'פנאן', שהוא חלק בלתי נפרד מהמוזיקה האנדלוסית שגדלתי עליה", גוסטו מסביר. "לאחר 'סשן' מוזיקלי טוב אומרים היה 'גוסטו'. כשיצאתי לקריירה, אימצתי את המילה הזאת כשם במה".
הוא, בן למשפחה יוצאת מרוקו, גדל בבית דתי שבו שמעו פיוטים ושרו זמירות שבת. בנעוריו נפרד מהכיפה, אבל נשאר מסורתי ומאמין. "בישיבה שבה למדתי הרגשתי כפייה דתית ואז מצאתי מפלט במוזיקה", הוא מעיר. לאחר שהתפקר, רצה לשרת בלהקה צבאית, אבל "אפילו לא הסכימו לבחון אותי". לאחר שהשתחרר, החל לשמש כאיש-מכירות ברשת ארצית של חנויות למטבחים, מה שאפשר לו להתבסס בחיים לפני שהסתער על המוזיקה.
התפנית לכיוון קריירה חלה אצלו כשהשתתף ב"חמארה", פרויקט מוזיקת עולם של יובל לוי, אחיה של יסמין. "לאחת ההקלטות נלווה אלי הבן שלי, בר", הוא מספר. "כשיצאנו מהאולפן, הוא שאל אם לא הגיע הזמן שאוציא אלבום משלי. 'חיים רק פעם אחת', הוא אמר לי ומבחינתי זה היה ניעור רציני לקריירה משלי".
הביקורות על ארבעת אלבומיו של גוסטו – "מטבעי אני לא זמר טכני והכל בא אצלי מהנשמה" – היו נלהבות, אך גוסטו נותר אלמוני למדי. "אני עדיין יכול לעבור ברחוב ולהישאר בפרטיות שלי", הוא סח. "אם אחרים מחפשים לפרוץ, לי חשוב לעשות דרך במוזיקה". לבסוף, כשיהורם גאון נשאל אם גם ירקוד לצלילי שני השירים של גוסטו שהקליט, הוא משיב בנימה מחויכת – "הפסקתי לרקוד אחרי בר המצווה שלי…"
