איבוד חוש הריח נחשב לאחד הסימנים המוקדמים ביותר של מחלת האלצהיימר, אך עד כה לא היה ברור מה גורם לתופעה זו. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communications מגלה כי הבעיה אינה נמצאת באף או בעצב הריח כפי שחשבו בעבר, אלא באזור אחר במוח.
החוקרים מהמרכז הגרמני לחקר הריח ומאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאנס במינכן רצו להבין מדוע חוש הריח נפגע כל כך מוקדם במחלת אלצהיימר – הרבה לפני שמתחילים בעיות זיכרון או תסמינים אחרים. הם התמקדו באזור מוחי קטן שנקרא "המקום הכחול", שלא נחקר מספיק בהקשר זה.
ד"ר לארס בייגר, אחד מראשי הצוות, הסביר כי המקום הכחול אחראי על פונקציות חיוניות רבות: זרימת הדם במוח, מחזור השינה והערות, ועיבוד מידע חושי – כולל חוש הריח. האזור הזה שולח "כבלים" עצביים ארוכים (אקסונים) לחלקים שונים במוח, ובכלל זה לעצב הריח שמעבד את הריחות.
כדי לחקור את הנושא, השתמשו החוקרים בעכברי מעבדה שפיתחו סימנים מוקדמים של מחלת אלצהיימר. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת למיפוי המוח בתלת ממד, הם יכלו לראות בדיוק מה קורה לחיבורים בין המקום הכחול לעצב הריח.
התגלית המפתיעה הייתה שהכבלים העצביים המגיעים מהמקום הכחול לעצב הריח החלו להתפרק, למרות שהתאים עצמם במקום הכחול עדיין היו בריאים. החוקרים גילו שעל פני הכבלים הללו הופיע חלבון בשם פוספטידיל סרין, שפועל כמו "דגל אדום" לתאי המערכת החיסונית של המוח.
תאי החיסון במוח, שנקראים תאי גלייה זעירים, זיהו את הדגל האדום הזה כסימן שהכבלים העצביים פגומים וצריכים להיות מוסרים. כתוצאה מכך, הם "אכלו" את הכבלים והרסו את החיבור בין המקום הכחול לעצב הריח. כשבדקו את העכברים, גילו שהם אכן פחות מיומנים בזיהוי ריחות ובהבחנה ביניהם.
בייגר הסביר כי הופעת הפוספטידיל סרין על פני הכבלים מתרחשת כנראה בגלל שהתאים במקום הכחול הופכים להיות פעילים יותר מדי בגלל מחלת אלצהיימר. זה גורם להם לפלוט אותות בצורה לא תקינה, מה שמוביל בסופו של דבר להרס החיבורים.
כדי לבדוק אם אותו דבר קורה גם בבני אדם, בחנו החוקרים רקמות מוח של חולי אלצהיימר שנפטרו, וכן סריקות מוח של חולים עם סימנים מוקדמים של המחלה. בשני המקרים הם מצאו עדויות דומות להתרחשות התהליך הזה גם במוח האנושי.
ממצאים אלה פותחים דלת להזדמנויות חדשות. ראשית, ניתן יהיה לפתח בדיקות חוש ריח שיזהו את המחלה בשלביה המוקדמים ביותר, עוד לפני שמופיעים נזקים בלתי הפיכים במוח. שנית, ניתן יהיה לפתח טיפולים שמכוונים לתיקון הבעיה החיסונית הזו במוח.
החשיבות של הגילוי הזה רבה במיוחד משום שרוב הטיפולים הקיימים למחלת אלצהיימר יעילים בעיקר כאשר המחלה מתגלית מוקדם מאוד. יואכים הרמס, ראש קבוצת מחקר נוספת שהשתתפה בעבודה, אמר כי הממצאים עשויים לאפשר זיהוי מוקדם של אנשים בסיכון לפתח אלצהיימר, כך שיוכלו לקבל טיפול מונע עם נוגדנים חדשים נגד החלבונים המזיקים במוח, כשהסיכויים להצלחה גבוהים יותר.
