"אחת הטעויות הגדולות במלחמה הנוכחית היא ההתייחסות לסוגיית החטופים. אני מפריד בין משפחות החטופים שליבי איתן, לבין מי שהשתמשו בהן ולקחו אותן למקומות לא טובים. על זה אמרתי 'עד מתי נהיה עבדים של דת החטופים'". כך אומר תא"ל (במיל) ארז וינר בראיון נרחב למוסף מעריב שיפורסם מחר.
וינר התפרסם לראשונה כשנחקר בפרשת הרפז, ומאז נאלץ לפרוש משירות הקבע, חזר למילואים בפיקוד דרום, נחשד בהדלפות לבצלאל סמוטריץ, איבד מסמכים מסווגים, הודח מהצבא סופית והסתבך באמירה בעייתית על "דת החטופים". כעת בראיון נרחב הוא עונה על כל השאלות הקשות – ולא חוזר בו מהאמירה שעוררה סערה.
מטה החטופים הוא דת?
"כן. מדינת ישראל נבנתה סביב האתוס שלא נכנעים למחבלים. כבר באנטבה סירבנו לשחרר מספר דו ספרתי נמוך של מחבלים תמורת עשרות אזרחים שנחטפו והוצאנו שלושה מטוסי הרקולס כדי לחלץ אותם, וכך פעלנו גם במבצעים נוספים כמו מלון סבוי, מעלות ואוטובוס האימהות, שהיו בהם בני ערובה. אף אחד לא בא ושאל, מי קיבל את ההחלטה ולמה לא קיימנו משא ומתן במקום להילחם. אני מאמין שאין קשר בין מי שהוביל את השיח בסוגיית החטופים וטפטף את המסרים שלו מעל כל שלט ומרקע לבין הרצון האמיתי לשחרורם. אני חושב, סבור ומאמין שהיה פה קמפיין ממומן ומתוזמן שמטרתו לתקוף את הממשלה".
אבל ההפגנות, השלטים וכל עבודת המטה עסקה בחטופים עצמם
"אם הם היו באמת רוצים להחזיר את החטופים, הם היו יכולים לקחת רבע מהסכום של הקמפיין ולהפגין מול קטאר. מדינת ישראל פעלה מהיום הראשון לשחרר את החטופים, אבל ברגע שקם אותו קמפיין של המטה, מאמציה נפגעו. אפילו המונח הזה 'מטה המשפחות' לא הגון כי אנחנו יודעים שחלק לא מבוטל מהמשפחות לא מסכים לפעולה של המטה וחלק מהן אף הושתק".
כל אלו שיצאו אל הכיכר וזעקו מנהמת ליבם הם קמפיין?
"לא. אני מדבר על מי שהוביל אותם. כשכל הזעקה מכוונות רק לממשלת ישראל, מה את מצפה שיקרה?".
למי הם יזעקו לעזרה, אם לא לממשלת ישראל שהמפתח להצלת החטופים בידיה?
"לחמאס שחטפו אותם, לקטאר שתומכת בהם, למוסדות האו"ם, למועצת הביטחון, כל הגורמים שיכלו להשפיע".
המשפחות האומללות חיות בישראל, לא בקטאר ולא במוסדות האו"ם. הן לא מסוגלות להשפיע על חמאס, אבל על ממשלת ישראל, כאזרחיה הזכאים לביטחון, יש להן יכולת השפעה
"כנראה על החמאס אפשר פחות להשפיע, אבל כן אפשר להשפיע על מוסדות האו"ם בארצות הברית וגם על קטאר שלקחה על עצמה את תפקיד המתווכת".
המשפחות היו גם שם, הן היו בכל מקום
"נכון, ולכן הבעיה היא לא עם המשפחות שצריכות לפעול כפי שהן מוצאות לנכון, אלא עם מי שהוביל בשמן קמפיין ממומן עד מעל לגבות. אני ראיתי את זה כי הוזמנתי לדבר, לא בקפלן אלא בפורום תקווה ובפורום הגבורה. גם הם משפחות חטופים שמשום מה לא זכאים לתנאים ולהכרה. ראיתי היכן הם התכנסו, מה היה התקציב שעמד לרשותם, איך נאלצו לקושש כל דבר הכי קטן, מרמקול ועד כסאות, לעומת קמפיין משומן ועשיר ששלט על כל שלטי החוצות של איילון במשך שנה ארוכה. הייתה יותר מפעם אחת שבה התקרבנו ליכולת להשיג עסקה כוללת. הייתי בפיקוד, הצוותים היו איתנו בקשר, ואז יוצא קול גדול בחוץ שממשלת ישראל לא מוותרת מספיק והחמאס אומר, רגע, רגע, למה אני צריך לרוץ ולחתום".
אתה באמת מאמין שהפגנה מתבקשת של משפחות חטופים היא והיא בלבד הרחיקה את חמאס מעסקה שתכנן לחתום עליה? הלא הפגנות חטופים היו מדי יום לפני ובמהלך המשא ומתן
"בעולמות המשא ומתן, אם הצד השני יודע שאתה רוצה את הסחורה בכל מחיר, הוא יעלה את המחיר עוד ועוד".
הראיון המלא יפורסם מחר במוסף מעריב
