תשמעו סיפור: השבוע הופיע באחד מערוצי הביביסטים מבזק בזו הלשון: "ברדוגו חושף: לאור התנהלותו של הרמטכ"ל, ייתכן ומישהו אחר ינהל את המערכה הקרובה בעזה". בום.
זמן קצר קודם לכן ניסח מישהו הודעת וואטסאפ ארוכה ומנומקת ושיגר אותה לנתניהו עצמו ולכמה ממקורביו. אני מנחש שברדוגו היה אחד מהם, או שקיבל את ההודעה בעקיפין מאחד מהם. אני מביא את ההודעה בשינויי ניסוח קלים: "היי ביבי, בהמשך למסרונים האחרונים ששלחתי שבהם קבעתי כי אייל זמיר חייב ללכת בגלל השינוי הדרמטי שחל בעמדתו ביחס למה שאמר טרם מינויו לרמטכ"ל בכל הקשור לכיבוש עזה, ולאור ההתנהלות הקלוקלת שלו מול הממונה עליו שר הביטחון, ולאור הפרסומים על ה'כוורת' שלו שבה מככבים כל מובילי קפלן הידועים לשמצה, אני חושש שאייל זמיר לא יוכל להוביל את המערכה בעזה.
אם בלתי אפשרי לפטר אותו כרגע, אני מציע לך לעשות מה שנעשה במלחמת יום הכיפורים ומציע למנות את האלוף אורי גורדין, שמסיים עכשיו את תפקידו כמפקד פיקוד הצפון, לתפקיד 'מפקד חזית עזה'. גורדין הוכיח את עצמו בגדול במלחמה בלבנון ובסוריה. בניגוד לאחרים הוא הוכיח שהוא אכן כפוף לך ולממשלה ואינו פוליטיקאי, אני מכיר אותו מצוין ועוקב אחר תפקודו ומציע לעשות את ההחלפה הזו בהקדם האפשרי, יפה שעה אחת קודם. תומך ומחבק".
כותב הוואטסאפ הזה הוא יהודי מבוגר, עתיר זכויות ועלילות, שמכיר מקרוב את ביבי עצמו. הוא מכיר גם את האלוף אורי גורדין. מיותר לציין שההודעה שוגרה ללא תיאום כלשהו עם גורדין, שאני מעריך שלא ידע עליה עד רגע זה. בבדיקה שערכתי מתברר שהאיש אינו בקו הבריאות, מצבו הנפשי מעורער והוא מוגדר כעת כ"מתמודד נפש" בגלל נסיבות מורכבות. לפיכך אני גונז את שמו או כל פרט מזהה אחר. העובדה שהודעה שמשוגרת ממאן דהוא לסביבתו הקרובה של נתניהו יכולה להפוך ל"חשיפה" פרשנית של עסקן פוליטי המתפקד גם כיועץ בכיר לאותו נתניהו וגורר אחריו מקבץ בלתי אפשרי של קופות שרצים שעוקצות זו את זו, מעידה על המקום שאליו הגענו.
כאמור, אני לא יודע אם ברדוגו קיבל את המסרון או רק רמז המבוסס עליו והפך את זה מיד לפרשנות משודרת. אבל במציאות שבה היועצים הבכירים והקרובים ביותר לראש הממשלה עובדים במקביל גם עבור ממשלת קטאר, המממנת והפטרונית הגדולה ביותר של חמאס, תוך כדי מלחמה נגד אותו חמאס, מייצרת מציאות מופלאה שבה ברדוגו נראה פתאום לגיטימי.
לגבי ה"כוורת". במקרה הזה אין לי מושג איך נולד הפייק, אבל אין מגוחך ממנו. תפקיד הרמטכ"ל הוא התפקיד הבודד ביותר בישראל. לראש הממשלה יש קבינט, יש יועצים, יש ממשלה. הם מקבלים החלטות ודורשים מצה"ל לבצע. הרמטכ"ל צריך לתרגם את הוראות הממשלה לפקודות ופעולות בשטח. הוא צריך להחליט על דרך הפעולה והוא שולח אנשים למותם האפשרי כמעט כל יום.
לכל הרמטכ"לים בהיסטוריה של ישראל היו קבוצות ייעוץ מאולתרות. בדרך כלל יש שם חברים לנשק קרובים, רמטכ"לים קודמים, אלופים וראשי זרועות מוערכים ורבי־ניסיון, לפעמים גם גורמים נוספים. אין נוהג קבוע, אין פקודה ספציפית, זו התנהלות אישית. לפני פעולה דרמטית או לקיחת סיכון משמעותי רמטכ"ל יכול לזמן לשיחה מישהו בעל ניסיון במקרים דומים, או אדם כלשהו שהוא מעריך את דעתו ויכולותיו.
ה"כוורת" של אייל זמיר, כפי שפורסמה, לא הייתה ולא נבראה. מדובר ברשימה שמישהו כתב באמצעות רוק, שנועד להימרח על פרצופו של ראש המטה הכללי. הרמטכ"ל לא פגש את ישראל זיו מאז מינויו, עם אבי בניהו הוא נפגש פעם אחת בהקשר דוברותי לפני זמן רב, גבי אשכנזי לא חבר בשום כוורת, מתן דנסקר מסייע בכתיבה תוך כדי שירות מילואים ממושך. בקיצור, פייק.
מה שמעליב במיוחד הוא הרמה. בואו ניקח לדוגמה את גבי אשכנזי. אם הוא שייך לכוורת כלשהי, הרי זו הכוורת של בנימין נתניהו. ראש הממשלה נועץ באשכנזי יותר – לדעתי הרבה יותר – מפעם אחת מאז 7 באוקטובר. אשכנזי היה בין אלה שהרגיעו את נתניהו הנסער וההמום אחרי 7 באוקטובר. בכוורת של נתניהו כיהנו אז גם האלוף יצחק בריק, שהשביע אותו, לאורך שתיים או שלוש פגישות, לא להעז לבצע תמרון בעזה. את הדעה הזו חיזק גם עופר וינטר, שזומן אף הוא לנתניהו ועצתו הייתה לא להכניס את צה"ל קרקעית לעזה.
כדי להתגבר על הדבש שניגר מהכוורת הזו, הגיע אשכנזי. אם אני מעריך נכון, גדי איזנקוט, שישב כבר בקבינט המצומצם, העלה את הרעיון בפני נתניהו. הרי אשכנזי היה הרמטכ"ל האחרון שהעז לבצע תמרון משמעותי בעזה. זה היה אצל אהוד אולמרט. בתקופת נתניהו, זה לא קרה. למה? כי נתניהו לא רצה להיכנס לעזה. היום הוא בטח יאשים את הרמטכ"לים, אבל גם זה לא מרגש אף אחד.
אשכנזי אכן הרגיע את נתניהו. מאז הם קיימו כמה שיחות. אז לנתניהו יש כוורת סודית עם גבי אשכנזי? ברור שלא. זכותו של ראש ממשלה, זכותו של רמטכ"ל, זכותו של כל אחד להתייעץ עם מי שהוא רואה לנכון, בהתאם לנסיבות. בסוף, לכל הכוורות, הכוורנים והקברנים האלה יש סיבה: להסיח את דעתנו מהכוורת האמיתית, הממלכתית, המדינית והפנימית של בנימין נתניהו, שעבדה במקביל עבור קטאר.
מתוך הטור המלא שהתפרסם בסוף השבוע
