התקלות אתמול (חמישי) בבסיס סיירים ובמרבית בסיסי ההכשרות של היחידות הקרביות של צה״ל בערבה, במדבר יהודה ובבקעה היו יכולות להימנע, אם רק בצה״ל היו חושבים כמה צעדים קדימה – ואם הרמטכ״ל אייל זמיר היה דופק על השולחן ומטלטל את הבירוקרטיה הצבאית.
צה״ל עובר בימים האחרונים מהפכה שקטה. לאחר שנים של צמצום משאבים וכוח אדם ליחידות השדה הקלאסיות – חיל השריון, הנדסה קרבית, הגנת הגבולות, חטיבות החי״ר, מודיעין שדה, חטיבת החילוץ, פיקוד העורף ויחידות נוספות – הגיעה מלחמת "חרבות ברזל" והחזירה את צה״ל להבנה שצבא חזק שמנצח מלחמות אינו רק צבא הבנוי על יחידות מיוחדות, או על 8200, יחידות סייבר וטכנולוגיה, וגם לא רק על חיל האוויר.
היחידות הללו, טובות ככל שיהיו, הן מעטפת משלימה לעבודה הצבאית הבסיסית. הצבא זקוק ל״נמלים חרוצות״ שעל גבם מחזיקים את הצבא: הצנחנים, חטיבות החי״ר, השריון והתותחנים, לצד לוחמי הנדסה ומודיעין שדה – המנהלים את שגרת הלחימה בכל הזירות: מגבול לבנון, סוריה, באיו״ש וכמובן – הלחימה המתמשכת ברצועת עזה זה כמעט שנתיים.
אחרי שבשני העשורים האחרונים נסגרו גדודים וחטיבות של זרוע היבשה, הבינו כעת בצה״ל כי חייבים להחזיר את כוח היבשה למרכז הקשב של הצבא. במהלך מואץ, צה״ל מגדיל ואף מכפיל מסגרות במערך השדה, במטרה שבתוך כמה מחזורי גיוס מספר יחידות ומערכים יגדלו באופן שיאפשר עמידה באתגרי המשימות בשנים הקרובות: גבולות שנפתחו מחדש מול סוריה ולבנון, מתן קשב לגבול ירדן, והמשך הלחימה בעזה.
אלא שבמחזור הגיוס הנוכחי, אף שבמספר יחידות הוגדל או הוכפל מספר החיילים שנשלחו לבסיסי ההכשרה – כמו שיזפון של השריון, סיירים של הגנת הגבולות, בהל״צ של ההנדסה הקרבית ובבסיסי ההכשרה של חטיבות החי״ר מגולני, הנח״ל, גבעתי וכפיר – בפועל לא הצליח צה״ל ליצור תשתיות לקליטת הגידול. במרבית בסיסי ההכשרה נאלצו באט״ל לאלתר פתרונות יצירתיים: מבני אוהלים ממוזגים, מבנים ארעיים ועוד.
בסופו של דבר, אלתור מוצלח ככל שיהיה הוא עדיין אלתור – ואת נקודת הכשל קשה לחזות. כך שלשום, בחום של חמישים מעלות בצל, מערכות החשמל בבסיס סיירים ובמרבית הבסיסים האחרים קרסו, לוחות החשמל נשרפו, ומאות ואף אלפי מזגנים הפסיקו לפעול. החיילים התקשו להתמודד עם עומסי החום החריגים.
אך המזגנים הם לא הסיפור היחיד. אט״ל מתקשה להקים מבני קבע נוספים, לספק תשתיות לגידול במספר החיילים, ואף לא עומד בקצב אספקת מנות המזון ליחידות הללו.
אט״ל לא לבד בקושי להתמודד עם השינוי. הבירוקרטיה הצבאית מוסיפה לבעיה: בצה״ל מנסים לשכנע את הרבנות הצבאית שהטיפול בקווי החשמל בסיירים שקרסו הוא פיקוח נפש, שיש לאפשר לעובדי הקבלן לעבוד גם בשבת. במקביל, מתקשים לשכנע את חיל הרפואה למצוא דרכים יצירתיות להביא מזון חם ומבושל ללוחמים בשטחי האימון, ולא להסתפק במנות קרב בבוקר, בצהריים ובערב.
צה״ל 2025 יודע להדהים את העולם – כאשר בתוך 12 ימים הצליח להשמיד את פרויקט הגרעין של איראן, להכריע את חיזבאללה ולהשמיד בתוך שלושה ימים את מאגרי הנשק של צבא סוריה – אך אינו מסוגל להפעיל מזגן בבסיס סיירים או להביא מנה בשרית חמה ללוחמים בשטחי האימון.
רא״ל אייל זמיר, דפוק על השולחן ודרוש כבר הבוקר מהמפקדים הסברים. לא מדוע זה קרה – אלא מדוע לא נערכו למנוע את התקלות.
