ממשלת ישראל הארוכה בתולדות המדינה ממשיכה להתנהל מתוך מטרה עמומה – "הניצחון המוחלט", יעד שלא הוגדר מעולם בצורה מדידה וברורה, אך שימש במשך קרוב לשנתיים כתירוץ לסירוב לסיים את המלחמה ולחתום על עסקת כל החטופים. בפועל, המסר שהועבר לחמאס היה בלתי הגיוני בעליל: "אם לא תתנו לנו את החטופים נשמיד אתכם, ואם תיתנו את החטופים גם אז נשמיד אתכם". אפילו טרוריסטים מבינים את חוסר ההיגיון הזה, ולכן אין פלא שהחמאס סירב פעם אחר פעם לעסקאות השלביות שהוצעו לו, בעוד שהלחץ הצבאי לא קידם כהוא זה את שחרור החטופים.
ב-10 באוגוסט, במסיבת עיתונאים שכינס בירושלים, הציג ראש הממשלה לראשונה "מטרות חדשות" לסיום המלחמה: פירוק החמאס מנשקו, השבת כל החטופים, פירוז הרצועה, שליטה ביטחונית ישראלית וממשל אזרחי חלופי שאינו חמאס ואינו הרשות הפלסטינית ו"שיחיה בשלום עם ישראל". לכאורה מדובר בדרישות לגיטימיות ומדידות, אך בפועל – התנאי האחרון שהציב מאפשר לנתניהו להמשיך ולדחות את סיום המלחמה כרצונו.
נראה כי נתניהו מנסה לשבת על הגדר – רגל פה, רגל שם. אם החמאס ישוב לשולחן המו"מ ואולי אף תיחתם עסקת כל החטופים וסיום המלחמה, הוא יזקוף זאת לאיום בכיבוש עזה ויציג זאת כהוכחה לכאורה שהמהלכים הצבאיים מקדמים את שחרור החטופים, תוך התעלמות מכך שפשרנות החמאס היא פועל יוצא של שינוי במדיניות הממשלה שסירבה עד כה לדרישת החמאס לסיים את המלחמה וסירבה לדון בעסקת כל החטופים. אם המגעים לא יבשילו להסכם, נתניהו יטען שוב כי הסרבן הוא החמאס וייתן אור ירוק להסלמת הלחימה ולכיבוש עזה.
אילו באמת היה חותר לסיומה של המלחמה ולניצחון ישראלי, היה על ראש הממשלה להודיע בנאומו בבירור כי אם שלושת התנאים הראשונים שהציג ימולאו: פירוק החמאס מנשקו, השבת כל החטופים, ופירוז הרצועה – ישראל תסיים את המלחמה ותיסוג מהרצועה (למעט שטחי הפרימטר), תוך שמירה על זכותה לנטרל איומים מתפתחים, בדומה להתנהלות בלבנון, תוך שיתוף פעולה עם קואליציה בינלאומית לשיקום עזה.
בינתיים, הזמן פועל לרעת ישראל. הנזקים האסטרטגיים, המדיניים והכלכליים הנובעים מהמשך הלחימה בעזה – שחיקת מעמדנו בעולם, עלייה חסרת תקדים בגל האנטישמיות, ההכרה החד צדדית של ידידותיה של ישראל במדינה פלסטינית, הפגיעה הקשה במשק, החרם על מוצרים ישראליים, ומעל לכל הפגיעה בגופם ונפשם של לוחמי צה"ל והחטופים – כל אלה עולים לאין ערוך על כל תועלת אפשרית מהמשך הלחימה.
בסיפור הילדים הידוע "החלילן מהמלין", מוביל החלילן בקסם נגינתו את העכברושים לנהר, שם הם מוצאים את מותם בטביעה. לאחר מכן הוא שב ומנגן, ומוביל בקסמו את ילדי העיירה אל עומק ההר, שם הם נעלמים לנצח. כך נראה שגם החלילן מבלפור, בניסיונו להטביע את עכברושי החמאס בים, מוביל בקסם הרטוריקה שלו את עם ישראל אל האבדון בעומקה של עזה.
פרופ' בועז גנור הוא נשיא אוניברסיטת רייכמן
