מערכת החינוך שתתחיל שנת לימודים חדשה בקרוב עמוסה וצפופה, סובלת ממחסור במורים ובמסגרות ייעודיות, החינוך המיוחד עולה על גדותיו ובחינוך היסודי נפגעת מאד רמת הלמידה בגלל המחסור המתמשך במורים. מאות תלמידים עם צרכים מיוחדים, בעיות רגשיות וחברתיות ולקויות למידה הולכים לאיבוד בתוך המערכת העייפה.
הפריפריה בדרום סובלת במיוחד ממחסור במסגרות ומורים, אבל לקראת שנת הלימודים מצאנו קרן אור יוצאת מן הכלל שיכולה ללמד משהו על הדרך הנכונה שבה צריכה לצעוד המערכת כולה.
בית הספר "קרן אור" בקרית גת מרשת ארגון "אלאור" מוגדר כמוסד חינוכי רב גילאי חדשני המיועד לתלמידים עם הפרעות נפשיות ורגשיות והוקם כבית ספר צומח, מתוך אמונה ביכולתו של כל ילד לממש את הפוטנציאל הטמון בו, ללא קשר לאתגרים איתם הוא מתמודד. באמצעות כיתות קטנות וצוות מסור, מהווה בית הספר בכניסה לשנה השנייה שלו קרן אור אמיתית גם בתוך מערכת שצמאה למוסדות כאלו, במיוחד בדרום.
שנתיים אינטנסיביות לתוך המלחמה הובילו את "אלאור" להקים עם עיריית קרית גת בית ספר שייתן מענה קרוב לבית לילדים, מבלי שיצטרכו לנסוע שעות ארוכות מדי יום בהסעות או עם ההורים לבתי הספר אזוריים, כנהוג בחינוך המיוחד – ובמיוחד בדרום שבו המענים החינוכיים מעטים יותר. מדובר בסנונית ראשונה כשבתכנון עוד חמישה בתי ספר בדרום מתוך אותה תפיסה, כשאחד מהם בירוחם צפוי להיות הראשון באזור במיוחד לילדים על הרצף האוטיסטי.
"הדרום היה זקוק לזה, והיינו חייבים לענות לקריאה. ילדים מקריית גת נאלצו לנסוע לאשדוד ואשקלון ולילד שגם ככה מתמודד עם קשיים זה לא רק מרחק פיזי, זה קריעה מהחיים", סיפרה מנהלת בית הספר פנית לוי, והוסיפה: "עבור ההורים זו אנחת רווחה של ממש וחוסכת להם חששות עקב יציאת הילדים מהעיר, במיוחד בתקופת מלחמה. כשהתחלנו דיברו על שלוש כיתות אבל בתוך זמן קצר היינו עם שבע כיתות ורשימת המתנה".
לוי, אם לשלושה כשאחד מהם על הרצף האוטיסטי, מדברת מניסיון: "הילד שלי אובחן לפני שנתיים, הכאב הכי גדול היה החשש שנצטרך להוציא אותו מהעיר. כשהבנו שהוא יכול להישאר קרוב, זו הייתה הקלה עצומה. זה הפך להיות אישי עבורי ומכאן הבנתי שאני חייבת להיות פה ולעשות את מה שני עושה היום".
"המלחמה חשפה פצעים שלא נרפאו. ילדים חווים חרדה, טראומה, התפרצויות. אבל דווקא כאן, בדרום, המקום הזה מאפשר שיקום אמיתי – לא רק לילדים, גם למשפחות, לקהילה ולצוות. זה אי של יציבות בתוך כאוס. ילדים שנפגעו מתקיפות מיניות שמעו מה עבר על החטופות – וזה עורר אצלם חרדות קשות. יש תלמיד שלא חזר מאז שהמו"מ על החטופים נגמר – מהפחד", שיתפה לוי.
"בית הספר הזה נותן מקום גם לכאב הזה. זה בית שני עבור הילדים, כאן הם מוגנים .יש ילדה אחת, שהגיעה אחרי שנה של אשפוזים, בריונות ושבר נפשי ואמה סיפרה שלא חייכה כבר שנה. שבוע אחרי שהצטרפה לבית הספר היא חייכה", המשיכה לוי והדגישה: "הדרום צריך מסגרות ייחודיות. המסגרות הללו הן שליחות חינוכית אבל גם לאומית".
