עדי כהן, ארוסתו של יהודה, סיפרה שיום לפני התאונה הקטלנית, יהודה התקשר אליה וסיפר שהוציאו אותו בהפתעה מהלחימה ברצועת עזה כדי להיות עמה בבית לכבוד האירוסים. "יהודה שלי, ארוס שלי, בן זוג שלי, החבר הכי טוב שלי, חצי שלי, נשמה טובה שלי וכמעט בעלי. זה לא קורה לנו, אתה לא מבריז לי ברגע האחרון", ספדה בכאב ודמעות. "גדלנו יחד מגיל 15, שלוש שנים זכיתי להיות הכי קרובה אליך, הכי אהובה, אוי כמה שאהבת אותי, לא היה צריך להתלבט כי פשוט אמרת לי את זה כל שנייה. איזה לב יש לך, לב עצום, לב זהב, לב אוהב, רגיש שמרגיש. אהבת אותי ברמות שאי אפשר להסביר. בכל דרך אפשרית ואם זה לנסוע אלי בטרמפים עד הקצה השני של הארץ, כתבת לי מכתבים ושירים, ניגנת, שרת לי והפתעת אותי. תמיד ותמיד היית שם".
עוד היא סיפרה: "אמרת לי עדי את יודעת כל יום מבקש בתפילה מהקדוש ברוך שישלח ביטחון בנו ובו. שאין לנו מה לדאוג. בסוף השיחה בלי קשר לכלום, אמרת לי עדי אני לא מפחד למות, הוא אמר לי את זה בכל שיחות הטלפון האחרונות. הוא לא פחד מכלום. לא להאמין איך הכל מתהפך עלינו בשנייה. כל כך חיכינו לעמוד יחד מתחת לחופה, חלמנו את זה, דיברנו על זה, בכל שיחת טלפון אמרת כמה אתה מת להתחתן איתי. שום דבר לא בידיים שלנו, הכל היה מוכן חוץ ממך. חלמנו כל כך הרבה. היית כל כך צדיק".
