גל החום שכולנו חווים כעת, עם טמפרטורות שעלולות להגיע ליותר מ-40 מעלות ואחוזי לחות גבוהים במיוחד גם בפנים הארץ, הוא תמרור אזהרה מהבהב אבל צפוי. גלי חום ממושכים וקיצוניים כמו זה שבפתח הם כבר לא מקרה חריג במציאות החדשה של ישראל תחת משבר האקלים. להיפך, הם הופכים לשגרה חדשה ומסוכנת, והתחזיות לעשורים הקרובים קודרות הרבה יותר.
לפי השירות המטאורולוגי, בכל שנה החל מהעשור הבא יש להיערך לתרחיש של חום קיצוני במיוחד שיימשך שבוע עד עשרה ימים, ויחצה את רף ה-50 מעלות בחלק מאזורי הארץ.
"מדובר באיום בריאותי ישיר. ארגון הבריאות העולמי מגדיר את משבר האקלים כאיום הבריאותי הגדול ביותר על האנושות, וכתבי עת רפואיים מובילים מצביעים על קשר בין ההתחממות לעלייה במחלות ותמותה", אמר איתמר כהן, רכז המחקר של "מגמה ירוקה".
עוד אמר: "מחקר של המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית מצא כי בעוד כ-60 שנים גלי החום עלולים להוביל ל-330 מקרי תמותה עודפת במהלך הקיץ בישראל. עומס חום קיצוני גורם לעלייה חדה בשיעורי האשפוז, מכת חום, אי ספיקת כליות, התקפי לב ומוות. האוכלוסיות הפגיעות – מבוגרים, ילדים, חולים כרוניים, חסרי בית ועובדים בחוץ – נמצאות בסכנה ממשית".
"לצערנו, אלו רק הסימנים הראשונים. ככל שהטמפרטורה העולמית תמשיך לעלות – וגם פליטות גזי החממה בישראל – גלי חום מסוכנים יהפכו נפוצים יותר, ממושכים יותר וקטלניים בהרבה", הוסיף כהן. "תארו לכם את גל החום של שנת 2050, בעוד 25 שנה. איך ייראה סיבוב עם הכלב כשהטמפרטורות יגיעו ליותר מ-48 מעלות? איך תיראה ישיבה במרפסת? האם תרשו לילדה שלכם לצאת לשחק בגן הילדים? האם נזכה לצאת להליכות מחוץ לבית בגיל מבוגר?".
"הנקודה החמה" על הכדור
ישראל נמצאת באזור אגן הים התיכון, הנחשב למוקד התחממות עולמי ("נקודה חמה" של משבר האקלים, או בלעז "Hot Spot"), וקצב ההתחממות בה כפול מהממוצע הגלובלי, כפי שהסביר פרופ' יואב יאיר, דקאן בית הספר לקיימות במרכז הבין-תחומי הרצליה.
כבר בכתבה מיוחדת במסגרת סדרת כתבות שעסקה בהשפעת משבר האקלים על ישראל שפרסמנו ב"מעריב" בקיץ קשוח במיוחד לפני שש שנים, הסביר יאיר כי ישראל נמצאת בדיוק בין קווי הרוחב של כדור הארץ המושפעים יותר מהתחממות העולם, והתריע מפני התרחבות הנגב מבאר שבע לעבר קריית גת ובהמשך לפאתי תל אביב והלאה, עד להפיכת הגליל הירוק לסוואנה צהובה וצחיחה שעצי יער נטוע אינם יכולים להחזיק בה מעמד. "זה מה שכל המודלים האקלימיים חוזים. הפיכת ישראל למדינת מדבר אינה אפוקליפסה דמיונית", אמר פרופ' יאיר.
ומה עושה הממשלה? מודה בכשלונה ולא מנסה לתקן
אף על פי שהנתונים ידועים לממשלות ישראל זה שנים, הן לא עשו כמעט דבר כדי להיערך בהתאם. "למעשה, בעוד העולם מאיץ את המעבר מפחם וגז מחצבים לאנרגיה ירוקה שתבלום את משבר האקלים, שר האנרגיה אלי כהן מתכוון לדחות בשלוש שנים לפחות את השבתתן הסופית של יחידות ייצור החשמל הפחמיות היחידות שנותרו בישראל. היחידות בתחנת הכוח 'אורות רבין' הן יחידות מזהמות במיוחד מבחינת זיהום אוויר וגם מבחינת גזי חממה, והופכות את תחנת הכוח בחדרה למפעל המזהם ביותר בארץ", אמר אלעד הוכמן, מנכ"ל "מגמה ירוקה".
לפני כשנתיים הוגשה לראשונה בישראל עתירת אקלים לבג"ץ, שהגישו "מחאת הנוער למען האקלים" עם "מגמה ירוקה" ועשרות אזרחים צעירים ומבוגרים, בדרישה לחייב את המדינה לפעול באמת מול משבר האקלים ולהפחית את פליטות גזי החממה בקצב שתואם את הקונצנזוס המדעי. לפני כשנה המדינה הודתה בתגובה לבג"ץ: לא נעמוד ביעד ההפחתה של 27% מגזי החממה עד 2030. קצב ההתקדמות הנוכחי יוביל להפחתה של 12% בלבד, והיעדים החדשים בחוק האקלים הנדון בכנסת – 30% בלבד – ניתנים לשינוי בכל רגע, ללא שום התחייבות.
"המדינה למעשה מודה בכישלונה, אבל דורשת מבית המשפט שלא יתערב. אבסורד", אמר הוכמן. "בעולם, לעומת זאת, בתי משפט כבר הבינו את חומרת המצב. בהולנד, בגרמניה, במונטנה ובקליפורניה פסקו כי למדינות יש חובה חוקתית להגן על בריאות הציבור מפני משבר האקלים. אבל ממשלת ישראל ממשיכה למשוך זמן. זו לא שאלה פוליטית אלא שאלה קיומית. בריאות הציבור, חיי אזרחים, וחיי הדורות הבאים עומדים על הפרק. משבר האקלים הוא לא איום עתידי – הוא מציאות שמתרחשת כאן ועכשיו. גלי החום הם לא גזרת גורל – הם תוצאה של מדיניות. אפשר לעצור את זה. אבל בשביל זה צריך לדרוש מהמדינה לפעול באמת".
