פלורנטין היא שכונה שמצליחה להיות שני עולמות בו־זמנית. בבוקר היא רגועה, ובערב היא מתפוצצת באנרגיות. בין סמטאות ישנות עם קירות מתקלפים, גרפיטי צבעוני ומסעדות קטנטנות – אפשר למצוא גם בנייני מגורים מחודשים, חללי עבודה משותפים, בתי קפה היפסטריים ופאבים שפתוחים עד השעות הקטנות של הלילה.
הגענו לשכונה בשעות הבוקר ביום חמישי וגילינו פועלים פורקים סחורה, בעלי חנויות מרימים תריסים, וסטודנטים עם לפטופ וכוס קפה מתמקמים בשולחן ליד חלון פתוח. עם הצהריים מתחיל לעלות הקצב, וכשהשמש שוקעת פלורנטין מתעוררת באמת. הפאבים והברים נפתחים, מוזיקה בוקעת מכל עבר והמדרכות הופכות למקומות ישיבה מאולתרים.
"אני באה כל הדרך מראשון לציון כדי לבלות פה", אומרת מיכל, 28, “אין עוד מקום כזה בתל אביב. זה מרגיש קצת כמו חו"ל שילוב של ישן ומחוספס עם אווירה משוחררת". עידן, בן 33, מוסיף: “הצעירים החזירו את השכונה לחיים. פעם היא הייתה כמעט ריקה, היום היא מפוצצת בבוקר בקפה, בלילה בבירה".
גם מי שחי כאן מרגיש את השינוי. "אני גר פה כבר חמש שנים", מספר רועי, 31, "פלורנטין זה מקום שלא נרדם. יש ימים שאני קם עם ריח קפה מהמאפייה מתחת לבית, ובלילה אני שומע מוזיקה מכל עבר. זה חלק מהקסם שלה היא אף פעם לא אותו הדבר".
ועדיין, לא כולם קונים את ההייפ. "בחיים לא הבנתי מה כל כך מיוחד כאן", מודה רפי, 45 מתל אביב. "זה בסך הכל כמה רחובות ישנים עם ציורי קיר ומחירי שכירויות מוגזמים. נחמד, אבל לא מעבר".
פלורנטין מזכירה במשהו את שכונת הסוהו בניו יורק. עירוב של אמנות רחוב, מבנים עתיקים, חיי לילה עשירים וקהילה מגוונת. היא שייכת לאמנים, לבליינים, לחובבי קפה של הבוקר ולמי שאוהב להרגיש שהוא חלק מרקמה אנושית חיה ותוססת. בין אם תגיעו בבוקר השקט או בלילה הסוער, פלורנטין תציע לכם את תל אביב הכי צבעונית שיש.